376

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

102 לקוטי אך גם מבין ,החרש והמסגר", אשר כבר בירושלים הם היו ידועים במעלתם זו, ובאופן הלימוד הזה*.

לפיכך סברו מרדכי ורוב הסנהדרין שעליו להיות משנה למלך לצורך הצלת נפשות. עם זאת, הוא יכול להשאר בין הסנהדרין ואנשי כנסת הגדולה שכל ענינם הוא לימוד התורה, כי ,על ידי שהיו חסידים היתה ברכה ניתנת בתורתן", וכך הוא יצליח, לא רק באופן ש,תורתם משתמרת", אלא ,להבין ולהשכיל מיד" - הוא יוכל להתברך ולהתעלות בלימוד, יותר מהזמן שנותר לו ללימוד התורה.

אך היו בין חברי הסנהדרין גם ,מקצת" שאופן לימודם היה כאופן הלימוד של ה,בבלי", כדלעיל.

לפיכך התקיים אצלם הענין של ,תורתם משתמרת" בלבד, שעקב התמסרות לעניני עסקנות ו,הצלת נפשות" תחסר להם התוספת בידיעת התורה הנדרשת מחברי הסנהדרין, ולכן ,,פירשו ממנו מקצת סנהדרין": אצלם לא התאפשרה דרך העבודה של מרדכי ורוב הסנהדרין והם נבדלו ממנו בשיטתם השונה.

1 בכל זאת יש ,גדלות" מיוחדת בהתמסרות ללימוד התורה

למרות שלפי שיטות ה,ירושלמי" הרי

פורים ג

,ברכה ניתנת בתורתן", ולפיכך היתה למרדכי הברכה והתוספת בידיעת התורה, בכל זאת, ,ירד בחשיבותו אצל חכמים" מפני ש,בטל מדברי תורה ונכנס לשררה".

זאת, מפני שיש מעלה מיוחדת בדרך של,תורתם אומנתם" - שלא להתבטל מן הלימוד מפני שום סיבה*, ואף כאשר לא תיפגם ההוספה בידיעת התורה עקב הענין של ,,ברכה ניתנת בתורתן". זוהי כוונת חז"ל באומרם ,,גדול תלמוד-תורה יותר מהצלת נפשות... ": ישנה ,,גדלות" מיוחדת בהתמסרות המוחלטת ללימוד התורה. וכיוון שאצל מרדכי הוסרה גדלות זו, הופחתה חשיבותו ,אצל חכמים", ובמקום להימנות ,,בתר ד" (=לאחר ארבעה) הוא נזכר,,בתר חמשה".

למרות כל זאת סברו מרדכי ורוב הסנהדרין שהיה עליו להיעשות משנה למלך ואף אם על ידי כך תחסר לו ה,,גדלות" של ,,גדול תלמוד תורה", הרי כדאי הדבר לצורך ,,הצלת נפשות"**, לצורך היותו ,,דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו""?.

הערות

  1. 5. ראה בכ"ז - מפרשי המשניות בתחלת אבות. הקדמת הרמב"ם לפיה"מ. עזרא ב, אדב. שם א, א. סדה"ד.
  2. 2. שיחות
  3. 6. ראה מג"א (סק"ו סק"ד. שו"ע אדה"ז שם ס"ד): אפילו רגע. ובשו"ע אדה"ז ס"צ סי"ז: ואין מתבטל כלל כ"א לדברים הכרחים לצרכי גופו ולימודו. וראה תניא ספכ"ג. וראה לקמן הערה 32.
  4. 26. ראה ט"ז יו"ד סו"ס רנא.
  5. 7. אבל לולי הענין ד,,הצלת נפשות" לא הי' עוסק בצ"צ, מצד מעלת ת"ת.
  6. 6. ועפ"ז יש לקשר מה שפרש"י בתחילת מג"א - ,,הוא אחשורוש, הוא ברשעו מתחלתו ועד סופו", עם פירושו בטיום מג"א - ,,לרוב אחיו, ולא לכל אחיו וכו'" (דנעוץ תחלתן בסופן) -
  7. 7. כי הטעם שמרדכי ,,נעשה קרוב למלכות והי'

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.