373

מרדכי (אשר ,בטל מתלמוד תורה") בסדר השמות במקום הנמוך רק בדרגה אחת מן הסדר שלפני-כן, בעוד אשר, לכאורה, אין למנותו כלל בין חברי הסנהדרין, אשר כל מהותם היא פסיקת דיני התורה?

ב) מן הפסוק מובן, שכהונתו של מרדכי כ,,משנה למלך" נמשכה תקופה מסויימת, שבה הוא היה ,רצוי לרוב אחיו" (בלבד, לאחר ש,פירשו ממנו"), אם כן, ממה-נפשך: או שמרדכי היה צריך להוכיח להם מיד שהתנהגותו היא עלדפי התורה, ואם לאו, היה עליו לעזוב את ה,שררה", ולשוב להיות רצוי לכל אחיו.

ג. ההסבר לכך לפי דיוק הלשון, והשאלות המתעוררות

ההסבר לכך יובן על"ידי שימת לב לדיוק שבלשון המגילה ודברי חז"ל: ,רצוי לרוב אחיו" - ,פירשו ממנו מקצת סנהדרין" (בלבד). כלומר, רוב ,אחיו" בסנהדרין אכן הסכימו להתנהגותו.

מכך מובן באופן פשוט, שהעובדה ש,פירשו ממנו מקצת סנהדרין" איננה מהווה כלל הוכחה לכך שתלמוד תורה גדול מהצלת נפשות. להיפך, מכך ניתן להסיק, שאם לרוב הסנהדרין הוא היה רצוי, זאת אומרת, שהם הסכימו לדעתו*.

בכך מובן גם מדוע הוצב שמו במקום

אך לפי זה קשה מצד שני:

א) אם מעשהו של מרדכי היה בהסכמת דעתם של רוב חברי הסנהדרין היה על דעה זו להכריע את דעת המיעוט ,מקצת", ואם כך, מדוע הם ,פירשו ממנו", ולא בטלו את דעתם מפני דעת הרוב?

ב) לפי האמור לעיל יוצא, ששני מאמרי חז"ל המובאים בגמרא זה בהמשכו של זה (,פירשו ממנו (רק) מקצת סנהדרין" ו,גדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות") סותרים בעצם זה את זה??!

ד. דיוק נוסף: ,,פירשו", והסיפור על הרוגוצ'ובי

כדי להבין זאת, יש להקדים ולהבין תחילה דיוק נוסף במאמר חז"ל זה: נאמר ,פירשו ממנו מקצת סנהדרין", ולא ,חלקו עליו" או ,,אין רוח מקצת חכמים נוחה הימנו"*', וכדומה. כוונת הביטוי ,פירשו ממנו" איננה שחלקו עליו מפני שלפי דעתם לא היה מעשהו של מרדכי לפי התורה, אלא שהם הבדילו עצמם ממנו, מפני שהיתה להם שיטה אחרת בנושא התנהגות חברי הסנהדריץ