372
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שצריכה להיות עד דלא ידעי, מעל לכל ידיעה והגבלה - ושמחה גדולה ומפוארת כזו נגרמת כאשר משמחים לב העניים וכו'.
ועל כך מוסיף הרמב"ם, שלא זו בלבד שצריך לשמוח בבחינת ,,לא ידעי", עד אשר ,,ישתכר וירדם בשכרותו", שבכך מתקיים ,,הדר קבלוהו...", כדלעיל,
אלא יותר מכך: ,המשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה", כי ענין זה, ששמחת יהודי אומלל אחר גורמת לו שמחה גדולה ומפוארה, אינו שייך לנברא, שהוא מציאות בפני עצמו וקרוב
אצל עצמו9, ואשר על כן מציאותו ושמחתו הפרטית חשובים אצלו יותר משמחת הזולת ובמיוחד בשמחתו של הפחות ממנו, אלא רק אצל שכינה. ויהודי יכול להגיע לדרגה זו רק מפני שהוא ,,דומה לשכינה".
ועלדידי התנהגות כזו הוא מקיים את הענין של ,ימי משתה ושמחה" בשלמות, כי אז מתגלה במעשהו במלואו הענין של ,הדר קבלוה בימי אחשורוש" - ,קיימו
)5 2
הערות
- 1. פורים ג שיחות -
- 2. מה שקבלו כבר". (משיחת פורים תשל"ו)
- 2. יבמות כה, ב. וש"נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.