369
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
4 לקוטי ומפוארה, ואין היא מגיעה לגודל השמחה של מתנות לאביונים.
ו *מ* הפורים עצמם הס ימי שמחה
ויש לומר, שההסבר לכל זה הוא:
הלשון במגילה* (שמשם לומדים את שלוש המצוות: משתה - סעודה, משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים), היא: ,,לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים". מן המילה ,ימי" מובן, חובת משתה ושמחה בפורים איננה פעולה שצריך לעשות ואשר זמנה הוא ביום זה, אלא זוהי מהות היום*, תוצאה מכך שענינו של יום זה (,ימי") הוא ,(משתה ו)שמחה".
מכך מובן שגם הענינים האחרים של ימי הפורים, ולפחות החיובים הכתובים בהמשך אותו פסוק ,ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים", גםהם תוצאה מכך שימים אלו עצמם הם** ימי משתה ושמחה!3.
פורים ג
וענין זה, שהימים עצמם נעשים ימי משתה ושמחה אינו נמצא בחגים ומועדים אחרים.
זהו הקשר בין האמור לעיל לבין ,קיימו מה שקבלו כבר". בענין שאלה הם ,ימי משתה ושמחה" מתבטא גם הענין של ,הדר קבלוה בימי אחשורוש"*, ההיפך מאונס, כאשר ישראל קבלו את התורה ,מדעתם" ומרצונם9.
אופן המיוחד של שמחת פוריס
ויש לומר, שהענין של ,קיימו מה שקבלו כבר" מתבטא בעיקר באופן המיוחד של השמחה בפורים, שאיננו נמצא במועדים אחרים ובחובות מצוה אחרות:
הערות
- 8. ט, כב.
- 9. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 20 ואילך, שזהו חיוב על כל היום.
- 0. בסגנון אחר קצת: עשיית ימים אלו (,,לעשות אותם") לימי שמחה* היא ע"י ג' דברים: משתה - סעודה, משלוח מנות ומתנות לאביונים. וראה פרש"י שם, כח ד"ה ,,ונעשים, משתה ושמחה ויו"ט לתת מנות ומתנות".
- 1. עפ"ז אולי יש לבאר זה דלשון הרמב"ם בהי"ד הוא ,,שמחה ומשתה" כסדרן בכתוב לפנ"ז (יט) אע"פ דבפסוק זה לא נאמר התקנה והחיובים
- 5. *) להעיר מצפע"נ השלמה ע' 50.
- 6. דימי הפורים, שהרי נזכר שם יו"ט ולא נאמר שם מתנות לאביונים, ולא כסדרן בהכתוב ,ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים" שבו נאמר (וממנו למדין) החיובים דימי הפורים (וראה מנות הלוי ומגלת סתרים שם (הובאו בהערה 9) -- כי בזה מוסבר שגדר ה,ימי" הוא ,שמחה" ומזה מסתעף החיוב דמשתה וכן המשלוח מנות ומתנות כו'.
- 2. להעיר דבגמ' (פסחים סח, ב) באים בחדא מחתא ,הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם מ"ט יום שניתנה בו תורה" [,שישמח בו במאכל ומשתה להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל שנתנה תורה בו" - פרש"י שם ד"ה דבעינן. שו"ע אדה"ז או"ח סתצ"ד סי"ח], הכל מודים בפורים דבעינן נמי לכם מ"ט ימי משתה ושמחה.
- 3. ראה בה"ג הל' מגילה (קרוב לסופן) ,ועדיף יום פורים כיום שנתנה בו תורה". ועד"ז בשאילתות ויקהל שאילתא סז. ובהעמק שאלה שם אות ו' מפרש ע"ד הנ"ל. וראה שו"ת כתב סופר שם סי' קמא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.