365
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
פורים ג
א. א'ץן זכר לקבלת התורה על-ידי ישראל בפורים
על הפסוק' ,קימו וקבלו היהודים" אומרים חז"ל': ,,קיימו מה שקיבלו כבר", שה,מודעא רבה לאורייתא", כביכול, לאידקיום התורה מפני שבשעת מתן תורה ,,כפה הקדוש-ברוך-הוא. עליהם את ההר כגיגית...", בטלה בימי הפורים, כי ,,הדר (=שוב) קבלוה בימי אחשורוש".
מובן, שקבלת התורה על-ידי ישראל מרצונם בימי הפורים היא ענין עיקרי ביותר. ואין מובן, לכאורה: מדוע לא נקבע שום מעשה בימי הפורים לזכר ש,הדר קבלוה בימי אחשורוש"?
אמנם, הסיבה לכך שקיבלו את התורה על עצמם שוב מדעתם היא ,מאהבת הנס שנעשה להם":, אך בכל זאת קשה להבין מדוע אין זכר לענין העיקרי ביותר+ שהנס גרם - גמר ושלימות מתן תורה, קבלת התורה מדעתם של ישראל.
ב. ההבדל ב'ץ מעשה מאונס לבין מעשה מרצון
ויש לומר, שאדרבה, ענין זה מתבטא בכל המצוות המיוחדות של פורים: א) מקרא. מגילה, ב) משלוח מנות, /ג) מתנות לאביונים, שאלה הן המצוות המייחדות ביותר את פורים משאר החגים
[לעומת המצוות והענינים האחרים שבפורים - קריאת התורה, אמירת ועל הניסים בתפילה ובברכת המזון, איסור הספד ותענית, סעודה, משתה ושמחה - שיש (כדוגמתם) בשאר החגים>].
כדי להבין זאת יש להקדים ולהבהיר את ההבדל בין מעשה שעושה האדם עלדידי כפיה ואונס, לבין מעשה הנעשה ברצון ומדעת: כאשר האדם עושה דברמה בעל-כרחו ובכפיה, הוא מבצע זאת רק באופן המצומצם ביותר שנדרש (כדי לצאת ידי חובתו). ואילו כאשר הוא עושה מעשה מרצונו העצמי, אין הוא מסתפק ביציאת ידי חובה, אלא הוא משתדל ומחפש מה להוסיף וכיצד להדר במעשהו, יותר מן הנדרש על פי החובה המוטלת עליו.
הערות
- 1. שיחות 9
- 1. אסתר ט, כז.
- 2. שבת פח, א.
- 3. פרש"י שבת שם ד"ה בימי. ועד"ז בתוד"ה מודעה שבת שם ,קבלו מדעתם מאהבת הנס".
- 4. להעיר ממגילת סתרים לאסתר (שם, יט בסופו): והא דמרדכי כתב כו'.
- 6. אבל י"ל דגם חיוב משתה ושמחה הוא מהענינים המיוחדים שבפורים, כי לא נמצא במק"א החיוב באופן כזה, כדלקמן בפנים. משא"כ קריאת התורה וכו'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.