362
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
6 לקוטי
סגולה, אלא אדרבה - ,ו
בינונית".
יח. שלוש דרגות הסיוע מלמעלה
לפי האמור לעיל, שדרגת ,,שחר" היא ,כנסת ישראל" (מלכות) כפי שהיא יירדת לתוך ההעלם וההסתר של העולם, ניתן לומר: כוונת הט"ז באמרו ,אין צריך לסיוע התעוררות של מעלה" היא לכך שאין הוא נזקק לסיוע הנובע מבחינת ,,שחר", אך הוא זקוק לסיוע מדרגות נעלות יותר'* באלקות*.
ההסבר לכך הוא: בסיוע מלמעלה יש, באופן כללי, שלוש דרגות:
א) הסיוע הניתן שלא יכשלו ח"ו בתאוות איסור. סיוע זה הוא מבחינת ,שחר", כפי שדרגת המלכות יורדת ל,סוף כל הלילה", שיא ההסתרה של העולם הזה.
ב) הסיוע הניתן שיימנעו מתאוות היתר - סיוע זה נובע מדרגת המלכות כפי שהיא ,,עתיק לבריאה". אמנם, גם דרגה זו היא בבחינת ,לילה" - ירידה לעולמות בריאה יצירה עשיה - וגם בעבודה הרוחנית היא באה כדי למנוע מתאוות - אך למרות זאת, אין זה ,,סוף
פורים א
כל הלילה", זהו סיוע להימנע מתאוות היתר.
ג) הסיוע הניתן לאפשר עליה מדרגה לדרגה בקדושה עצמה - סיוע זה נובע ממלכות דאצילות כפי שהיא במקומה באצילות, שאז היא מכונה ,יום".
יט. ההסבר לשינוי בדברי
אדמו"ר הזקן בשולחן
ערוך בין המהדורות השונות
שלוש הדרגות הללו מקבילות באופן כללי, לשלוש דרגות בעבודה הרוחנית: עבודת הצדיק, הבינוני והרשע, כפי שהן מבוארות בתניא:
הצדיק אינו קשור לחלוטין לתאוות הנובעות מן הנפש הבהמית*, ועבודתו היא עליה בדרגות הקדושה עצמה. אצל הבינוני נשללת לחלוטין עשיית עבירה ר"ל - ,לא עבר עבירה... ולא יעבור לעולם"* - אך עליו להילחם כדי להימנע מתאוות היתר. רשע צריך להילחם כדי לא להיכשל באיסור - ולכן הוא זקוק לסיוע מלמעלה מדרגת ,שחר".
הערות
- 2. כדיוק לשון חז"ל ,אלמלא הקב"ה עוזרו כו'". ועייג"כ בארוכה אוה"ת מג"א ד"ה ובהגיע. ולהעיר מתו"ש ע' 86: לפי מעשה זו לא הי צריך לסיוע כלל בו'.
- 3. וכמובן בפשטות שאינו דומה הסיוע מלמעלה בקומו משנתו בהתחלת היום - להסיוע לאחרי תפלתו ובקשתו עד"ז בעבודת היום.
- 3. שיחות
- 4. תניא פ"י. ועיי"ש פי"ג (יח, סע"ב) ,לא נתבטל לגמרי כו' אלא בצדיק כו'".
- 5. שם רפי"ב. ועיי"ש יז, ריש ע"ב: בדבר איסור אינו עולה בדעתו לעשות האיסור בפועל ממש כו'. ומ"ש ברפי"ג בענין אלמלא הקב"ה עוזרו כו' הוא בעיקר בענין ההרהורים כו', עיי"ש [ו,להתפשט באברי הגוף כו'"- י"ל שקאי רק על תאוות היתר]. והחילוק בפשטות - כי הרהורים באים מאלין (וכבתניא ספי"ב), משא"כ דיבור ומעשה שהם מרצונו של האדם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.