356

לעומת זאת אסתר הדגישה את נס ההצלה מגזירת המן ,,להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים..."* - הצלת גופס של ישראל, וכלשונו של בעל ה,,לבוש"*: ,שהיתה הגזירה להשמיד ולהרוג את הגופות... ולא את הנפשות... לכך כשנצלו ממנו...".

ח. שלושת עמני זכרון הפורים - כמחשבה, בדיבור ובמעשה

בכך ניתן להסביר מדוע בזכרון הנס, באה הבקשה של ,מקבלין אתם עליכם שני ימים הללו" ממרדכי ואסתר, ואילו הבקשות ,,קבעוני" ו,כתבוני" באו רק מאסתר עצמה - כי בשלושה ענינים אלו מתבטא זכרון נס הפורים בדרכים שונות:

קיום ,ימי הפורים" קשור אמנם במצוות מעשיות של ,משתה ושמחה ומשלוח מנות... ומתנות לאביונים", אך מהותם בפשטות היא, שבאמצעותסיגיעו יהודים במחשבתם ובנפשם לזכרון הנס.

באמצעות הענין של ,קבעוני" - ,לקרייה", מתבטא זכרון הנס בדיבור, אשר ,,עקימת שפתיו הוי מעשה",

אך למרות זאת, דיבור הוא ,מעשה זווא" בלבד.

פורים א

לאחר מכן, באמצעות הבקשה ,כתבוני" מתבטא זכרון הנס ב',מעשה?י רבא"'* - הנס נכתב* בדיו גשמית על קלף גשמי וכדומה.

ולכן: אצל מרדכי, שעיקר הנס אצלו הוא הנצחון הרוחני, חשוב גם בזכרון הנס בעיקר הזכרון במחשבה, ברוחניותו של האדם, וכאמור לעיל הוא רצה שפורים יהיה אסור במלאכה.

ולעומת זאת אצל אסתר, שעיקר הנס הוא ההצלה כפשוטה - הצלת הגוף הגשמי, אין די בכך שזכרון הנס יהיה במחשבה, אלא הוא צריך להתבטא בעיקר ב,עשיה", ב,מעשה זוטא", ולאחר מכן ב',מעשה רבא".

ט. ההבדל בין הסתכלות מרדכי בשלעצמו לבין ה*ותו חבר הסנהדרין

בקשתו של מרדכי ,מקבלין אתם עליכם שני ימים הללו" ולא ,,קבעוני" ו,כתבוני", היא מצד מצבו של מרדכי כשלעצמו, שבדרגה זו הוא רואה גם את דורו, שהוא הראש והפרנס שלהם והם יונקים את חיותם ברוחניות ממנו5, כפי