353

ג(. שלושת הענינים וההבדל ביניהם נרמזּים במגילה

יש לומר, ששלושת הענינים הללו [(א) ,מקבלין אתם עליכם שני ימים הללו", (ב) ,,קבעוני", (ג) ,כתבוני"] וההבדל שביניהם, הנזכר לעיל [שאת הענין הראשון בקשו מרדכי ואסתר, ואת שני האחרונים בקשה אסתר בלבד] - רמוזים בהדגשה במגילה?':

כאשר מסופר כיצד קבלו היהודים על עצמם* ,,לקים את ימי הפורים האלה"ל', נאמר במגילה*' ,כאשר קים עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה", ואילו אחר כך נאמר? ,ומאמר אסתר קים דברי הפורים האלה ונכתב בספר", ויש לומר ששני פסוקים אלו מדברים אודות שלושת הענינים הנ"ל:

בפסוק הראשון מדובר אודות התקנה של ימי הפורים לימים של משתה ושמחה וכו'!?, כפי שמובן מן המילים ,,לקיים את ימי הפורים האלה", בדומה לדברי

הבקשה (דשניהם),,מקבלין .. שני ימים הלו" (ע"ד מ"ש בברכ"י שם). וכן משמע מפרש"י שמפרש ,,קבעוני" (לא רק ,לקריי", כ"א) גם ,ליו"ט". ויומתק עפמ"ש במנות הלוי (ט, כט) דאגרת הב'היא היא אגרת הא' (דלעיל פסוק כ', עיי"ש. ודלא כדלעיל הערה 12 (ע"פ המגילת סתרים).

7) נוסף על הנ"ל הערה 12.

8) לאחרי אגרת הב' שרק אז קבעוה לחובה בכל העולם (מגילה ז, א ופרש"י).

9) מג"א ט, לא.

0) שם, לב.

1) ולהעיר שכאן נאמר רק ,,בזמניהם", משא"כ לעיל (ט, כז) נאמר ,,ככתבם (וכזמנם)", ש(גם) כפשוטו שייך לכתיבת המגילה (כפרש"י שם) - כי כאן נפרטו קריאת וכתיבת המגילה בפסוק שלאח"ז, כדלקמן.

הירושלמי ,,מקבלין .. שני ימים הללו". ולכן מוזכרים כאן שניהם"':: ,מרדכי היהודי ואסתר המלכה", כי תקנה זו נקבעה על ידי בקשתם המשותפת, כאמור לעיל.

ואילו בפסוק השני מדובר אודות תקנת קריאת המגילה? ואודות כתיבת המגילה. במילים ,ומאמר אסתר קים דברי הפורים האלה" הכוונה היא לתקנת קריאת המגילה, ולכן נאמר ,דברי הפורים", ולא ,ימי", שהמשמעות היא, ברמז לפחות, לדבר ולספר על נס פורים - ,,לקרייה"5. ובמילים ,,ונכתב בספר" הכוונה היא לכך שהסיפור, המגילה, נכתבה כאחד מן ,הכתובים" ,כתבוני"\:,

ולכן אומרת על כך המגילה ,,ומאמר אסתר", בלי להזכיר את מרדכי, כי את שני הענינים הללו בקשה אסתר לבדה.