352
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
5 לקוטי
מדובר אודות ענינים? שונים9':
בתלמוד הבבלי מדובר על התקנה של קריאת המגילה,
[לכן מפרש רש"י ,קבעוני" - ,,ליום טוב (וגם) ולקרייה", כי עיקר בקשתה של אסתר - ,,קבעוני"- ,,להיות לי לשם" - היא לגבי קריאת המגילה, הקרויה על שמה],
וכן לכתוב את המגילה כחלק מן ה,,כתובים" - ,,כתבוני". שתי בקשות אלו באו מאסתר בלבד", ללא השתתפות מרדכי?'.
9) במסורת הש"ס לירושלמי שם ציין לבבלי כאן. וראה קה"ע שם ד"ה מקבלים (,לי"ט ולקריי'"), - אבל לפ"ז יש פלוגתא ביניהם. וידוע הכלל שכל מה שאפשר להשוות בבלי וירוש' משווינן (יד מלאכי כללי שני התלמודים אות '. שד"ח (כרך ט') כללי הפוסקים סימן ב' אות א'. וו").
0) להעיר מצפע"נ לרמב"ם שם: ג' דברים עשו אז אחד כתיבת המגילה והב' קריאת המגילה והג' עשיית הסעודה, עיי"ש.
1 וי"ל שגם מטעם זה נק' המגילה רק ע"ש אסתר, ע"ד מחז"ל (מדרש תהלים מזמור א, ב. ועוד) בנוגע לתורה, דלפי שמשה ,נתן נפשו עלי' לפיכך נקראת על שמו".
2) ראה עד"ז מגילת סתרים למג"א (ט, כט) ד,מרדכי (באגרת הא' - מג"א ט, כב) לא צוה רק על עשיית השמחה בימי הפורים אבל כתיבת וקריאת המגילה היתה רק אסתר העיקר כו'".
ושם, שזוהי הוספת אסתר באגרת הב' (שם, כט) ,,ותכתוב אסתר המלכה גו'" - כי באגרת זו נתחדשו בקשות אסתר לכתיבת וקריאת המגילה* [ולכן גם
פורים א
לעומת זאת, בתלמוד הירושלמי3 מדובר אודות עצם התקנה של קביעת ימי הפורים בכל שנה ,ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים"*' [כפי שמובן בפשטות מדברי הירושלמי ,,מקבלין... שני ימים הללו בכל שנה... "5', ואת זאת בקשו שניהם ביחד מן החכמים"'.
מקדים אסתר למרדכי. משא"כ באגרת הא' שלא נזכרה אסתר כלל - כי בענין עשיית שמחה בימי פורים (ובפרט בעת אגרת הא') היא טפלה למרדכי. שלכן מקדים הכתוב (שם, לא - המדבר בענין ימי שמחה כו' דפורים, כדלקמן סעיף ג') מרדכי לאסתר. וראה לקמן הערות *21, 61].
5 לכאורה יש להקשות ע"ז מהמשך הסוגיא בירושלמי שם: ,היו מצטערין על הדבר הזה .. ומרדכיואסתר מבקשים לחדש לנו דבר"- שמהמשך הסוגיא שם משמע לכאורה שקאי על כתיבת המגילה, ובפרט שבבבלי מובא תוכן שקו"ט זו דהחכמים לענין כתיבת המגילה,
אבל ראה ברכ"י או"ח סתרפ"ח סק"א (ועד"ז כתב בשו"ת אבני נזר או"ח סתקט"ז אות כה. וכן מוכח בתשב"ץ ח"ג סרצ"ז) דסוגיית הירושלמי קאי (גם) על עצם התקנה דימי משתה ושמחה (ומפרשים שלזה כיון הרמב"ן ריש מגילה), עיי"ש.
6 לכאורה צע"ק שהרי מענה דהחכמים על בקשת מרדכי ואסתר שבירושלמי שם היא לכאורה אותה המענה שבבבלי על בקשת אסתר ,,קבעוני" (ועד"ז מענה דמרדכי ואסתר שבירושלמי שם היא אותה המענה דאסתר שבבבלי).
ואולי י"ל דבקשת אסתר ,,קבעוני"היתה יחד עם
הערות
- 1. *) וכן משמע מפרש"י שם, לב (נעתק לקמן הערה 4 ולהעיר מפרש"י שם, כ. אבל י"ל שאי"ז ענין כתיבת המגילה בין הכתובים, וגם לא תיקן אז קריאת המגילה (אבל ראה מנות הלוי שם, כג).
- 2. אבל אין להקשות מדרז"ל (עה"פ שם, כזדכח ועוד) שקאי על קריאת וכתיבת המגילה - כי פסוקים הנ"ל
- 3. וצ"ע ליישב המבואר בפנים (ובהערה 15) בלשון המדרש (רות רבה פ"ד, ה) שהוא ע"ד סוגיית הירושלמי, ומ"מ הלשון שם ,,מגילת אסתר", עיי"ש. אבל להעיר מתשב"ץ דלקמן הערה הנ"ל, שמתרץ דברי הרמב"ץן (שאיירי בהתקנה דימי משתה ושמחה) שמכוון להירושלמי ,,וכן הוא במדרש רות רבתי".
- 4. לשון הכתוב מג"א ט, כב.
- 5. (מפסוק כג ואילך) אינם מהאגרת (ראה פנ"י מגילה שם - מטעם אחר).
מצוטט ב־4 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. משיחות ש"פ תשא, ט"ז אדר ה'תשח"י. לקו"ש חט"ז ע' 352
- תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד לקו"ש חט"ז ע' 352
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ כי-תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ד לקו"ש חט"ז ע' 352
- תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תש"ל לקו"ש חט"ז ע' 352
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.