347
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ולכן מיד לאחר ,,משנכנס אדר"- ,,מרבין בשמחה"".
כך מובן מדוע אומרים ,,החודש? אשר נהפך להם... ",כל החודש כשר לקריאת המגילה", כי נס פורים לא התחיל ביום י"ג באדר, אלא מיד בתחילת הגזירה היתה ההכנה לנס, מפני הגורל, שנפל בחודש אדר שבו נמצא ז' אדר5.
1 שני הטעמים לימי התענית, והנובע מכך
את הטעם של ימי התענית המנויים בשולחן-ערוך* ,אלו הימים שאירעו
תצוה - ז' אדר
בהם צרות לאבותינו וראוי להתענות בהם", וביניהם ז' אדר, ניתן להסביר בשני אופנים:
(א) כיוון ש,אלו הימים שאירעו בהם צרות לאבותינו", הרי הם היפך השמחה, ימים חייבים, וכתוצאה מכך ,ראוי להתענות בהם" כדי למנוע התהוות ענינים בלתי רצויים. כי למרות ש,אין מזל לישראל"5, הכוונה במאמר זה היא ש,ע"י תפילה וזכות משתנה מזלו לטובה", כדברי רש"י*, ולכן בימים אלו צריך להתענות כדי להסיר את הענין של חייב".
(ב) כיוון שביום זה ארעו מאורעות שהם היפך השמחה, ובמיוחד הסתלקות צדיקים, צריך להיות ,והחי יתן אל לבו" ולכן מתענין ,כדי לעורר הלבבות לפתוח דרכי התשובה"**.
ההבדל בין שני הסברים אלה בא לידי ביטוי ביום שבו קיימים שני הענינים גם יחד: גם שמחה, וגם היפך השמחה, לפי הטעם הראשון - שהתענית היא מפני שזהו יום חייב - אין צורך להתענות, כי מכיוון שזהו גם יום שמחה (שארעו בו מאורעות טובים) הרי זאת הוכחה לכך שזהו איננו יום חייב. לעומת זאת, לפי הטעם השני - שהתענית היא בגלל ענין התשובה - צריך להתענות, כי צריך
הערות
- 1. להעיר על השייכות דפורים לפסח דביום ב' דפסח בסעודת אסתר נתלה המן, ועוד שגם עכשיו ,טוב לעשות איזה דבר בסעודה ביום ב' לזכר" זה (מג"א או"ח רסת"צ. שו"ע אדה"ז שם ס"ב).
- 2. כן להעיר מתרגום שני עה"פ דרך הפלת הפור מחודש לחודש עלתה בידו ולא ד,מיום ליום" דמפרשו יום בשבוע (ולא כפרש"י). וצע"ק דעפ"ז - היום בחודש לא נקבע ע"פ הפור.
- 3. ע"פ כהנ"ל יומתק המשך הגמרא בתענית שם ,אר"פ הלכך בר ישראל דאית לי' דינא בהדי נכרי לישתמיט מיני' באב דריע מזלי' ולימצי נפשי' באדר דבריא מזלי'" ובתוס' שם ד"ה אמר ר"פ ,,פירוש משום דאמר לעיל מגלגלין חובה ליום החייב" (ראה שו"ת חת"ס שם ,ונדחקו התוס' דקאי אלעיל דמגלגלין כו' ורמב"ם ס"ל כפשוטו אדרב קאי"), וע"פ הנ"ל י"ל [נוסף על הפשוט שגם לתוס' קאי ,,הלכך" אדרב, אלא שמוסיף בטעם ר"פ ,משוס דאמר לעיל מגלגלין" לכן כיון שבאב ממעטין ובאדר מרבין ,,הלכך" באב לישתמיט כו', אבל זה לבד אינו מספיק כי דוחק לומר שרק מצד הענין דממעטין או מרבין בשמחה יקרא יום זכאי ויום חייב, וע"פ הנ"ל י"ל] שקאי בהמשך לתוכן הסברא דרב, שזה שמרבין בשמחה באדר הוא מצד ימים זכאין כו' שנלמד מהפכו באב, ולא רק מצד הדין ד,מרבין בשמחה". וראה ריטב"א שם.
- 4. או"ח סי' תקפ.
- 5. שבת קנו, א.
- 6. שם ד"ה אין מזל. וכ"מ מדברי ר"י אמר רב שם ,צא מאיצטגנינות שלך וכו' מהדרנא ומוקמינא לי' במזרח" דיש מזל. וכן מוכח מהמשך כל הסוגיא שם.
- 7. קהלת ז, ב.
- 8. לשון הרמב"ם רפ"ה מהל' תעניות.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.