346
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שמשנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבין בשמחה" מובן ש,מרבין בשמחה" בחודש אדר הוא מאותו סוג של ,ממעטין בשמחה" בחודש אב.
בהבדל שבין חודש אב לגבי החודשים האחרים שארעו בהם מאורעות בלתי רצויים, שדווקא עליו נאמר ,ממעטין בשמחה", קיימים שני ענינים: (א) ,הוכפלו בו צרות"* (ב) הוא ,,יום חייב", כדברי הגמרא* על כך, שגם בית שני חרב בט' באב כי ,מגלגלין זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב". ואשר על כך יש לומר, שהכוונה איננה רק לחורבן הבית הראשון באותו יום, אלא גם לפני כן, כדברי הגמרא5 על ,ויבכו העם בלילה ההוא"* ,,תשעה באב היה אמר להם הקדוש-ברוך-הוא אתם בכיתם בכיה חנם, ואני קובע לכם בכיה לדורות".
לפי האמור לעיל מתקבל שגם מרבין בשמחה של חודש אדר הוא דומה לכך, כלומר, שהוכפלו בו הניסים, והוא יום זכאי.
את היחוד של חודש אדר אנו מוצאים בגמרא הנ"ל במגילה: ,כיוון שנפל הפור בחודש אדר שמח שמחה גדולה. אמר: נפל לי פור בירח שמת בו משה, ולא היה יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר. נולד". מכאן רואים שהסיבה
תצוה - ז' אדר שיחות -
להתרחשות נס פורים בחודש אדר היא יום ז' אדר. כלומר, עצם העובדה שהגורל נפל בחודש אדר ביטלה את גזירת המן על החודש הזה, וכתוצאה מכך ארע נס פורים בחודש הזה.
החשיבות של ז' אדר היא, שביום זה נולד ,,מושיען של ישראל""", שהוציא את בני ישראל מגלות מצרים.
מכל האמור לעיל יוצא שבחודש אדר קיימים שני הענינים הנ"ל: זהו חודש שיש בו יום זכאי - ז' אדר, וכן הוכפלו בו הניסים והגאולות - כי יום ז' אדר הוא המקור והסיבה לשתי הגאולות: גאולת מצרים וגאולת פורים**.
ויש לומר שזוהי כוונת רש"י בהוסיפו ,פורים ופסח". הענין של ,משנכנס אדר מרבין בשמחה" איננו מפני שמחת פורים (י"ד אדר), אלא מפני שהחודש הזה הוא חודש זכאי*, שגרם ל,ימי ניסים היו לישראל" - גם לפסח. (כפי שהוסבר לעיל שלידתה, התחלתה וסיבתה של ישועת ישראל בפסח היא ז' אדר)%,
הערות
- 3. להעיר משו"ת חת"ס שם. וראה עיון יעקב לע"י תענית שם.
- 4. ר"ה יח, ב. משא"כ בשבעה עשר בתמוז כבתוס' שם ד"ה הואיל.
- 5. בתענית שם.
- 6. שלח יד, א.
- 7. וכבסוטה שם: ראו שמושיען של ישראל במים הוא לוקה עמדו וגזרו כל הבן כו' כיון דשדיוהו למשה כו'.
- 8. וי"ל שעפ"ז הרי זה מתאים לפי הב' בתוס' ר"ה שם דצרה אחת הוכפלה בו (ראה טו"א שם דפי' ב' עיקר. וראה חי הריטב"א שם). ועד"ז בנדו"ד דהיו ב' גאולות (ראה מגילה ו, סע"ב ,מסמך גאולה לגאולה").
- 9. להעיר שגם יום הולדת האבות פעל על כל החודש, שנק' ,ירח האיתנים" (ר"ה יא, א).
- 0. ואין רש"י צריך לפרטו בפירוש כי מאחר שמעתיק תיבת ,משנכנס אדר", ,ימי נסים היו לישראל פורים" ויודעים השייכות דפורים (פרשת הנס דפורים) ל,,משנכנס אדר"-- לכל ימי חודש אדר, אותה השייכות יש גם לפסח לה,משנכנס אדר".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.