339

כמין תפוחי זהב", לבין שיטת רש"י, שבמקרה זה צריכים להיות ,,רמונים":

ישראל משולים הן ל,תפוח"* והן ל,רמון". ההבדל ביניהם הוא: ההשוואה לתפוח מתאימה ליהודים כאשר הם ברום המעלה'י, ובחינת ,,רמון" היא לגבי יהודים שבמצב שפל, ,כפלח הרמון רקתך - ריקנין שבך"יי, אבל גם הם מלאים בטוב ובקדושה, כהמשך מאמר חז"ל ,,אפילו ריקנין שבך מלאים מצוות כרמון".

בפירוש רש"י, פשוטו של מקרא, כפי שהיהודים נראים בחיצוניותם, רואים את היהודים שב,שולי המעיל" בדרגה של ,ריקנין". לפיכך היו צריכים להיות דוקא ,רמונים"* - כדי להראות, שגם ה,ריקנין", ואפילו הנמוכים יותר - ,אפילו פושעי ישראל"* - נכנסים עם הכהן הגדול ,,אל הקודש", גם הם חלק מכלל ישראל, ויותר מכך - מלאים מצוות כרמון.

בפירוש הרמב"ן, שאינו כולל רק ,פשט" אלא גם ,דברים נעימים .

ליודעים חן"*, מודגשת פימיות היהודים שמצדה אין ליהודי שום קשר לחטא, ועמך כולם צדיקים* -

[ולפיכך מפרש הרמב"ן ש,ונשמע קולו" היא רק הנה לעבודת הכהן הגדול**, ואיננה חלק מן העבודה ממש, כי כניסתו לקודש, גם כשליח של כלל ישראל, היא בדרגה של עבודת הצדיקים, בקול דממה דקה"],

וזהו הקושי לפי פירושו: ,ואם לנוי... יעשם כמין תפוחי זהב" - אם ה,רמונים" אינם לשימוש, אלא כדי להראות את יופים ומעלתם של בני ישראל, אין צריך להדגיש את הדרגה הרמוזה ב,רמון" (,,ריקנין שבך מלאים מצוות כרמון"*י), אלא את המעלה שמצד פפימיותם של היהודים, שכל יהודי הוא כ,תפוח זהב"*, ולא, ח"ו, ,ריקן",

בדומה למנורה, ששבעת נרותיה, רומזים לשבעת הדרגות של עובדי ה**, שבה היה בכל נר ,כמין תפוחים" (כדלעיל בסעיף ב).

5 ישעי' ס, בא.

6 וגם ה,ונשמע קולו" שבאמצע העבודה (דהולכת הדם וכיו"ב), י"ל דכוונתו ההכנה לחלק העבודה שלאח"ז (דההולכה ולהזריקה).

8 ומכש"כ שאין מקום לעשותם רמונים חלולים - היפך דמלאים מצות כרמון.

9 עפ"ז תומתק הוספת הרמב"ן ,(תפוחי) זהב", וגם בזה משנה מ,(רמוני) תכלת גו" (ודוחק לומר דנקיט לישנא דקרא משלי (כה, יא)) - להדגיש העילוי וחשיבות דבנ"י.

0 לקו"ת ר"פ בהעלותך.