337
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אך כיוון שכל פרט הקשור לעבודת הכהן הגדול הוא מדוייק לחלוטין, ובודאי פרט הקשור לעונש מיתה, כדלעיל, והפעמונים השמיעו קולם גם בשעת העבודה ממש5, הרי מסתבר, ש,ונשמע קולו"הוא ענין הכרוך בעבודה עצמה"?.
ד. עבודת כל *הוד? - ב,רעש"
אחד מן ההסברים לכך הוא:
הכהן הגדול בצע עבודתו כשליח של כלל ישראל, ו,בבואו אל הקודש" הוא ,מכניס" ביחד אתו את כל ישראל ,אל הקודש".
מוסבר במספר מקומות בהרחבה?, שעבודת בעלי התשובה, שהיא ,ריחוק" - בריחה מן הרע, נעשית ברעש, כמי שבורח מסכנת מוות - בצעקה ובסערה.
וכך גם בעבודתו של כל יהודי, גם מי שאין לו כלל עבירות: כאשר הוא מתבונן כמה ,,רחוק" הוא מאלקות - אם מפני שהנפש הבהמית שלו עדיין בתוקפה*: וכתוצאה מכך הוא ,יש" ומציאות נפרדת מאלקות, ואם מפני הרגשת המציאות של הטוב שבו, של הנפש האלקית, שהיא אכן קדושה, אך
זוהי בכל"זאת הרגשת מציאות נפרדת*2 - הרי אז הוא מתעורר בקול רעש גדול2 כדי ,,לברוח" ממצב זה.
[כאשר שאלו את הבעל-שם-טוב על כך שהחסידים נוהגים להתנועע וכו' בעת תפילתם, הוא ענה*?, שזה כאדם הטובע בים ועושה תנועות שונות כדי להנצל וצועק בכל כוחותיו כדי שיצילוהו, ובודאי אין אף אחד לועג לתנועותיו ולזעקותיו].
ואין זה סותר לפסוק ,לא ברעש ה'", שהדיוק בו הוא ,לא ברעש הוי'":%: כדי להיות כלי ראוי לקליטת השפעה אלקית משם ,,הוי'" שלמעלה מן העולמות, יש צורך בעבודה שבבחינת ,קול דממה דקה" - התבטלות מוחלטת':. אבל העבודה שעדיין קשורה בבריחה מן ה,ישות", המציאות העצמית, המגיעה לדרגה הקשורה לשם ,אלקים"?*, צריכה להיעשות דוקא מתוך רעש וכדומה'ל.
וזוהי הסיבה לכך שבכל השנה היתה עבודת הכהן הגדול נעשית באופן של
הערות
- 5. להעיר מגו"א שם, ד,בבואו אל הקודש גו' ובצאתו" פירושו מביאתו עד צאתו, היינו כל זמן העבודה.
- 6. להעיר גם מבעה"ט כאן, ד,ונשמע קולו" קאי על (כללות) ענין העבודה.
- 7. סה"מ תרצ"ט ע' 2 ואילך. סה"מ תש"ב ע' 3 ואילך. סה"מ ה'שי"ת ע' 4 ואילך.
- 8. ראה תניא פי"ג.
- 5. תצוח ג שיחות -
- 28. ראה תניא פל"ה (מד, סע"א ואילך). ובארוכה - לקו"ש [המתורגם] ח"ט ע' 217 ואילך.
- 9. להעיר מיל"ש ואתחנן (רמז תתכה): שהמלאכים .. בקול גדול הן מקלסין .. למה שהן רחוקים מן הקב"ה כו'.
- 29. ראה גם כתר שם טוב סי רטו.
- 0. המשך תער"ב פרק שצט.
- 1. ראה תקו"ז בהקדמה (ג, ב) - שהו"ע תפלת העמידה, קודש הקדשים. ולהעיר מיל"ש ואתחנן שם.
- 2. ובשם הוי' עצמו - רק באותיות הו"ה, ולא באות יו"ד דעיקר שם הוי' הוא היו"ד (תקו"ז שם. המשך תער"ב שם).
- 3. ראה סה"מ תש"ח (ע' 22), דגם ביטולו של היש הוא ברעש דוקא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.