320

כמזבח"" - טוב וקדושה, ולכן לא ייתכן ש,אור של גיהנם" ישלוט בהם".

וחסודה"

ענין זה מתאים לשיטה הכללית של בית הלל לגבי אופן ההסתכלות על יהודי, כמודגש במחלוקת שדלעיל בין בית שמאי ובית הלל, שבית שמאי אומרים ,,כלה כמות שהיא" ובית הלל אומרים ,,כלה נאה וחסודה", ודבר זה אף מרומז בשמות ,,שמאי" ו,,הלל":

כידוע", נקראים הקדוש-ברוך-הוא וכנסת ישראל ,חתן וכלה" בית שמאי*, ששמאי הוא מלשון ,השם אורחותיו", במשמעות של מדידת דרכים" - סוברים, שצריך לדייק ולהעריך בדיוק?* את אופן ההתנהגות של היהודים בהתאם להתנהגותם למעשה - ,כלה כמות שהיא" - ובהתאם לכך יש לנהוג בהם. ואילו בית הלל - מלשון* ,בהלו נרו", המאירים את פנימיותו של כל דבר גם

לגבי המעשה בעולם הזה - אומרים, שבפנימיותו כל יהודי הוא טוב, ,,כלה נאה וחסודה". וההוכחה לכך היא: משל לאדם ,,שלקח מקח .. מן השוק ישבחנו בעיניו..." - הקדוש-ברוך-הוא לקח את ישראל כ,מקח", ובחר בם, ולכן ברור שהמקח הוא בעצם טוב וקדוש. גם אם בחיצוניותו אין הוא נראה כך, אין משתנה מציאותו האמיתית, ובפנימיותו הוא טוב, כיוון שבודאי בחר ה,חתן" (זה הקב"ה) את המקח, ולכן ברור שזהו ,,כלה נאה וחסודה"

אלא שלשם כך נדרש התנאי של ,מעורבת עם הבריות", כהמשכה של הגמרא בכתובות: כאשר מעורבים עם הבריות, מכירים ויודעים את המצבים והנסיונות בעולם הזה, אז ברור שיגיעו לאמת, שזוהי ,,כלה נאה וחסודה".

טו. ההוראה: קירוב כל יהודי

וזוהי ההוראה לכל אחד: כאשר רואים אצל יהודי אחר ענין בלתי רצוי ח"ו, אפשר לחשוב שהוא במצב של ,חגרת או סומא", וכיצד ייתכן שיהיה אתו קשר ומגע? - על כך אומרים בית הלל: מדוע אתה מביט עליו בעיני בשר בלבד? אל תבט אל מראהו! הרי הקדוש-ברוך-הוא בחר בו ולקחו כ,מקח", והוא בודאי ,כלה נאה וחסודה". וכיוון שהראו לך פרט פגום זה, עליך להבין, שזה לצורך ,בהלו נרו" - לעזור לו להשתפר ולגלות את פנימיותו.

ודוקא באמצעות העבודה בזמן