313

4 לקוטי 2 המחלוקת לגבי ,כיצד מרקדין לפני הכלה"

בסדר נשים: במסכת כתובות * נאמר ,כיצד מרקדין לפני הכלה: בית שמאי אומרים: כלה כמות שהיא (רש"י: לפי יופיה וחשיבותה מקלסין אותה) ובית הלל אומרים: כלה נאה וחסודה, אמרו להן בית שמאי לבית הלל: הרי שהיתה חגרת או סומא, אומרים לה כלה נאה וחסודה, והתורה אמרה* מדבר שקר תרחק? אמרו להם בית הלל לבית שמאי: לדבריכם, מי שלקח מקח רע מן השוק ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו, הוי אומר ישבחנו בעיניו".

ברור, שגם לפי בית הלל קיים הציווי ,מדבר שקר תרחק"5, ושגם לפי בית שמאי צריך לשבח ,מקח" בעיני מי שקנה אותו*,

אלא, שגם כאן מובן, שכל אחד נוקט שיטתו: בית שמאי סוברים, שצריך תמיד לראות את הדבר כפי שהוא נראה במבט כללי. וכאשר אין נראות אצל הכלה המעלות של ,נאה וחסודה", אין לשבח אותה בהן, אלא ,כלה כמות שהיא" - כפי שהיא נראית מיד.

ואילו בית הלל סוברים, לשיטתם, שצריך להתחשב בפרטים, כפי שהם מתגלים לאחר התבוננות: כיוון שהחתן

תרומח ו

לקח מקח - בחר בכלה זו, הרי ברור שבעיניו היא ,נאה וחסודה**" [לפי זה מובן ההמשך ,מכאן אמרו חכמים לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות", כי מכאן רואים שכיוון ש,אין דעותיהן שוות"5, צריך להעריך כל אחד לפי דעתו שלו המיוחדת, בדומה לנאמר ,אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו*", וכך ניתן להיות מעורב אפילו ,עִם הבריות"].

מובן אפוא, שלדעת בית הלל אין זה שקר"", כי לאחר הסתכלות מעמיקה בפרטים, רואים, שביחס לחתן זה, זו באמת ,,כלה נאה וחסודה", בעוד אשר לפי בית שמאי קובע המראה הכללי, ולכן אין לומר על ,חגרת וסומא" את השבחים ,,כלה נאה וחסודה", וזה בכלל ,מדבר שקר תרחק"5.