310
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אינם אומרים ,מפני שהם מצופין" כדי להסביר מדוע אומר רבי אליעזר שלכאורה היו המזבחות יכולים להיטמא, אלא כדי להסביר מדוע לפי שיטתם טהורים המזבחות - כנאמר בספרא על הפסוק*' ,כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם": ,יכול שאני מרבה את חפויי כלים תלמוד לומר בהם - פרט לחפויי כלים". כלומר, אם השימוש איננו בגוף הכלי, אלא בציפויו, אין הכלי מקבל טומאה.
ומסבירים"", שלפי הרמב"ם, המשמעות של ,מיבטל בטיל צפויין גבייהו" היא, שלדברי חכמים הציפוי איננו סיבה לטמא את הכלי, אלא להיפך - לטהרו, כי בהיותו ציפוי בלבד הוא בטל לכלי ואינו יכול לגרום לקבלת טומאה בכלי. והכלי עצמו - אף הוא אינו יכול להיטמא, כי השימוש בו הוא באמצעות הציפוי*'.
לפי זה יוצא שרש"י? והרמב"ם חולקים לגבי דין ציפוי לפי חכמים. לדברי רש"י ציפוי של מתכת על כלי עץ עלול לטמא את הכלי גם לפי דעת חכמים (אלא שבמזבחות בטל הציפוי כלפיהם, כי התורה קוראת להם ,עץ"), ואילו לדברי הרמב"ם, ציפוי כלים מונע טומאה מן הכלי?.
יש להבין: מדוע סובר הרמב"ם אחרת מאשר רש"י? ובמיוחד כאשר לשון הגמרא מובנת יותר לפי שיטת רש"י כדברי המפרשים!?.
ואולי י"ל (בדוחק עכ"פ) דהרמב"ם סמיך על הדרשא דירושלמי (כאן) א"ר הילא טעמא דרבנן .. התורה קראת אותו מיטלטל, עיי"ש. אלא שלפי פי' הקה"ע ופ"מ בא ר' הילא לפרש טעם רבנן שמטמאין ועיי"ש בהמשך הירושלמי. והרמב"ם ס"ל רק עצם הדרשא שהתורה קראן מיטלטל. ולכן צריכים חכמים לפרש דטעם טהרתם מפני שהם מצופים. ואכ"מ.
הערות
- 1. מטמאי משכב ומושב פי"א הי"א (בסופו).
- 6. שמיני יא, לב.
- 7. כ"מ פ"ד מהל' כלים ה"ד, בשם הר"י קורקס (הובא בתויו"ט בסוף חגיגה).
- 8. מפיהמ"ש שם מובן שכוונת הדרשא בספרא ,פרט לחיפוי כלים ר"ל שזה הכלי לא יגיע השימוש בו בעצמו, אבל באמצעות הכיסוי אשר עליו", שכלי שמצ"ע הי' מקבל טומאה - מצד הציפוי טהור. וכמו שמסיים ,כאשר חפה אותן ביטל אותן". אבל בפ"ד מהל' כלים שם הביא דרשת הספרא לענין זה שהחפויין עצמם טהורים. ובהמשך לזה כ' ,,וכן כלי עץ כו' שיש בהן בית קבול שציפם במתכת טהורים ואין מקבלין טומאה מאחר שציפם ביטלן והציפוי עצמו טהור כמו שביארנו". אבל גם שם צ"ל דזה שהציפוי מבטל להכלי, הכוונה שמבטל דין טומאתן, וג"ז נלמד מהספרא וכל' - ,וכן". ואכ"מ.
- 5. תרומח ד שיחות 1
- 9. וכ"ה דעת הראב"ד בהל' כלים שם. ופי' הרא"ש במס' כלים שם. ועוד. וכ"מ דעת המאירי כאן, שכ' בטעם חכמים ,הרי כלי בית המקדש אינם בטלים לגבי צפוים אלא צפוים בטל אצלם".
- 0. לפי פי' מהר"י קורקס שם דהטעם ,מפני שהם מצופים"- ,,מיבטל בטל ציפוי גבייהו", היינו ,דציפויין לא מיטמאי דבטלים אגב כלי דלא חשיבי כדי שיטמא הכלי בשבילו והכלי בשביל עצמו ודאי אינו מטמא כיון שמצופה", מובן, שהטעם שהמזבחות טהורין הוא רק מפני שמצופין, ובלא"ה היו המזבחות מקבלין טומאה. וכ"מ מפיה"מ שם. אבל לכאורה אי"מ דהרי בלא"ה היו טהורין כיון שהם עשויין לנחת וכו', וכמ"ש ברע"ב כאן ,צפויין בטיל לגביהן והוו ככלי עץ העשויין לנחת שאינן מטמאין". (ומסיים ,כך פי' הרמב"ם בהל' מטמאי משכב ומושב"). ראה תויו"ט שהקשה עליו דדבריו סותרין זא"ז. וכ"פ במל"מ (כלים שם) ומפרש עפ"ז ל' הגמרא ,לר"א קאמרי".
- 1. ראה פי' הרא"ש כלים שם, שכ' על דברי
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.