296

לפיכך כתוב ,לי תרומה", בשתי מילים נפרדות, כדי לרמוז שה,לי" השראת עצמות ה' בתורה) וה,תרומה" (העבודה של לימוד התורה) אינם מילה אחת, דבר אחד*, כיון שהמשכת העצמות נשארת מנותקת מן האדם הלומד.

לא כן בתרומת שקלים, בקו של ,עבודה" (קרבנות ותפילה). לגביה כתוב הביטוי ,,תרומתי". הקרבן הגשמי עצמו עולה ונכלל במקורו ושורשו למעלה, באלקות. גם באמצעות עבודת התפילה מתעלה האדם עד ,שמימה", כפי שהוסבר לעיל, הוא מגיע לדרגה כזו, שהאור האלקי מאיר בו בגלוי, ולכן כתוב ,,תרומתי", ביטוי המצביע על כך שהקשר שבין ,,תרומה" (עבודה) לבין ,לי" (המשכת אלקות באמצעות העבודה הזאת) בעבודה* זו הוא ניכר ומורגש.

לא כך הוא הדבר בתרומה השלישית, תרומת המשכן, שווהי העבודה עם החפץ הגשמי עצמו, כפי שהוא בגשמיותו. בעבודה זו המשכת האלקות היא בהעלם, ולכן כתוב ,תרומה" סתם, בלי להזכיר בפירוש שזוהי תרומה לה', כי בעבודה זו איננו ניכר הקשר לקדוש-ברוך-הוא.

עיקר הכוונה היא דווקא בעבודת המצוות

למרות שהמצוות ,,נתלבשו" בדברים גשמיים, בכל זאת מתבצעת דוקא עלידי עבודה זו הכוונה בבריאת העולם, הענין של ,נתאווה הקדוש-ברוך-הוא להיות לו דירה בתחתונים"*, כמו שמדגיש אדמו"ר הזקן'3 שהכוונה היא ל,דירה" לקדוש-ברוך-הוא בעולם הזה הגשמי התחתון ,שאין תחתון למטה ממנו";

אבל כדי שעבודה זו תהיה מושלמת כראוי, צריכים להיות אצל האדם גם הקו והיסוד של תורה, והקו של ,עבודה".

וכיון שכל עניני עבודת ה' נמצאים במשכן, כפי שצויין לעיל, רמוז גם ענין זה, במעשה המשכן: התורה מזכירה בפירוש בפרשתנו רק את תרומת המשכן, שזהו העיקר, ושתי התרומות האחרות מוזכרות רק באופן כללי וברמז, כי הם (בכוונה העיקרית שבהם) רק הכנה והשלמה ל,עשיית הדירה".

ח. ההסבר לדברי המדרש

וזהו גם הביאור בדברי המדרש (לעיל סעיף ג) ש,זהב וכסף..." הם כנגד ד' המלכיות?':

כיון שענינה של תרומת המשכן הוא לעשות דירה לה' יתברך בתחתונים