281
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
8 לקוטי עד כמה החומר שלו הוא גס. הדבר בא לידי גילוי בכליון הדבר.
כך הוא הדבר בגשמיות, וכך גם ברוחניות, בענין התבטלות וכליון הדברים הגשמיים כלפי אלקות": על ידי גילוי האש שלמעלה ,נאכלת" ונכלית ישותו של העולם ונוצרת בו ההתבטלות והכליון כלפי אלקות.
וזהו ענין העשן ברוחניות, המורה על כליון הישות והתבטלות העולם.
ט. ההבדל בין שני הפסוקים ביינה של תורה
וזהו ההבדל בין שני הפסוקים הנ"ל:
הפסוק ,,והר סיני עשן כולו" מדבר על זמן מתן תורה, וכיון שגילוי האלקות במתן תורה היה מלמעלה למטה, (כפי שממשיכה התורה ואומרת ,מפני אשר ירד עליו ה' באש" - הגילוי היה מלמעלה**) והעולם היה אז עדיין גשמי וחומרי ובלתי מזוכך* - לפיכך גילוי האלקות הביא אז להתבטלות וכליון העולם באופן של ,והר סיני עשן כולו", שריבוי ה,עשן" מצביע על כך
7 וכידוע בפי' עשן ר"ת עולם שנה נפש ,כמבואר בספרי הקבלה ובפי' הראב"ד לספר יצירה" (אוה"ת יתרו ד"ה וה"ס עשן - ע' תתטז), והיינו עליית עולם שנה ונפש. וראה בהמאמר שם בארוכה בפי' וה"ס עשן כולו (וכן בד"ה שלאח"ז ע' תתכג ואילך. ע' תתכט ואילך). ובמקומות שנסמנו בהערה 34. ועוד.
8 ראה גם ד"ה וה"ס תרס"ב שם. ובסוף ההמשך (דתרס"ב) שם.
9) ראה המשך תער"ב ח"ב ע' תתקל ואילך. ובכ"מ.
משפטים ה
שחומריות העולם לא היתה דקה ומזוככת.
ואילו בפרשתנו מדובר על הזמן שלאחר מתן תורה, לאחר הביטול וההזדככות שגרם מתן תורה לעולם, ואז מציאותו של העולם אינה כל כך גסה?*.
0) עפ"ז אולי יש לבאר גם השינוי שבפרשתנו מפורש ,באש אוכלת", משא"כ בפ' יתרו נאמר ,מפני אשר ירד עליו ה' באש" סתם ואינו מפרט ,אוכלת" (שמלשון זה משמע, שהעשן נעשה מהאש עצמו ולא מכליון דבר הנשרף, כהקושיא ברד"ה וה"ס עשן תש"א ותש"ח. ועוד): כי מצב העולם בזמן מ"ת גס כ"כ עד שאינו ראוי גם להיות נכלה ונשרף ע"י אש (בדוגמת הדומם כפשוטו*, כבאלשיך ומאמרים הנ"ל) ולכן אין העשן שייך כ"כ לכליון ההר כנ"ל [ולהעיר מד"ה וה"ס תרס"ב שם לענין בח" דומם שבדומם שאינו
מבאר שינוי טבע הבריאה שנעשה בעת מ"ת, דה"ס ,,אם היותו אבנים ואינו שייך בו הכליון בשריפה להיות עשן בכ"ז עשן כולו היפך טבעו, מפני אשר ירד עליו באש היפך טבעו בטבע העלי'", דמוכח מזה, דשינוי טבע ההר לא הי' מספיק שיפעול ירידת האש, כ"א צריך לעוד ענין בשינוי טבע הבריאה, שינוי טבע האש;
כי מכיוץן שהדומם מצד עצם מהותו הוא בריחוק הערך ממהות האש (דוגמת דומם ומדבר - ראה תו"ח בראשית יט, ג. המשך תרס"ו ריש ע' קטו (ועוד) דאש הוא בח" מדבר) לכן גם לאחר שנתחדש בו ענין הכליון. צריך להיות גם שינוי טבע האש, דוגמת הנפש וגוף שעם היות שאברי הגוף בטלים להנפש ואברי הגוף הם בציור שם הו" כו', צ"ל כח המפליא לעשות לחבר הנפש עם הגוף (ד"ה אחרי מות תרמ"ט בתחלתו. ובכ"מ).
או י"ל ע"פ (וע"ד) המבואר בד"ה אחרי שם (סעיף 0 ובכ"מ דירידת האור היא מצד מעלת שורש הכלים, ומכיון ש(בנדו"ד) ענין הכליון שנעשה בו הוא היפך טבער ה"ז דבר נוסף בו (ראה לקו"ש ח"ו [המתורגם] ע' 95. חי"ח ע' 242 - ע"ד ב' סוגי ניסים), לכן אין מתגלה עי"ז שרש הכלי (כח הגבול), כי אי"ז ביטול הכלי מצד ענינו הוא, ולכן ירידת האש היא חידוש. ואכ"מ.
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.