277
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
2% לקוטי
כך, כי בינתיים הפסיקה התורה, ועסקה בתקופה שלפני מתן תורה (,ויכסהו... ששת ימים ויקרא... = ביום השביעי..."). ובודאי לפי הדעה השניה, ששתי הפעמים של ,ויעל" אינן מדברות על אותה עליה. בפעם הראשונה מדובר על עליית משה להר מיד לאחר מתן תורה, ואילו ,ויבא משה בתוך הענן ויעל אל ההר" היה ב,יום השביעי" לאחר מתן תורה'".
מכך*' מובן, שבמילים ,,בתוך הענן"
ויהי משה בהר גו' - ראה יומא שם (ע"ב) ,בשלמא לר' עקיבא" ובפרש"י שם. ב"ח שם אות א' (וראה חדא"ג שבהערה 10).
וצ"ע ברבינו בחיי כאן, שמפרש: ויכסהו הענן ששת ימים זהו מר"ח סיון עד ששי בו (כדעת רע"ק, אבל ממשיך) ואז נתנה התורה (דלא כרע"ק שס"ל בז' ניתנה, כבגמרא שם*) ויקרא אל משה ביום השביעי זהו למחרתו אחר מ"ת כו' (דכפשוטו הוא דלא כמאן (ר"ע וריה"ג). וממשיך) וששת ימים שהי' מכוסה בענן היו בכלל ארבעים כו' (כביאור הגמ' בדעת ריה"ג, וממשיך להקשות) למה הוצרכה קריאה זו, אבל מצינו בזה לרו"ל דעות כו' בפ"ק דיומא: ויקרא וכו' לא בא הכתוב אלא לחלוק כבוד למשה דברי רבי עקיבא כו' [דכפשוטו פי' (כפרש"י בש"ס ובכתוב כאן) היינו יום הז' באמירת עשה"ד]. ואולי יש לו פי' אחר בכל המשך הגמ'. או שטה"ד בדברי הבחיי, ויש שם השמטת דברים. וצ"ע.
7) ראה ע"ד ב' הדיעות בהכתובים וביאורם בבאר יצחק לפרש"י כאן (פסוק א' וטז).
8) בבאר יצחק שם פסוק א' בסופו מבאר (וראה גם גו"א כאן) להדיעה שויכסהו הענן מר"ח לפני מ"ת, דוה שחוזר לספר מפסוק טז ואילך ע"ד הסדר שקודם מ"ת, לאחר שהפרשה (פסוק יב ואילך, כפרש"י שם) מדברת בהעלי' כו' לאחר מ"ת, ובפסוק האחרון חוזר לענין הא' העלי' שלאחר מ"ת - כי בג' פסוקים אלו (פסוק טז ואילך) מספר מגדולת ההר שעלה בו משה וקדושתו.
משפטים ה
הכוונה היא שמשמעות הענן המוזכר כאן אינה לענן המוזכר בפסוקים הקודמים"י. ומתעוררת השאלה: מה היה ענן זה? אומר רש"י ,ענן זה (של פסוק זה) כמין עשן הוא":
ה,ענן" המוזכר בפסוקים ובפרשיות הקודמות אין רש"י צריך לפרש, כי הדבר מובן בפשטות. היה זה ען כפשוטו שבו שכן כבוד ה'. וכפי שהיה עמוד הענן, ,וה' הולך לפניהם יומם" בתוך ,עמוד הענן"? (,ולילה בעמוד אש להאיר להם") - ענן כפשוטו.
וצ"ע שהרי תוכן דפסוק יח אינו בגדולת וקדושת ההר, כ"א ע"ד עליית משה כו'.
9) ע"פ פי' החדא"ג שם ד"ה והא אסתלק הי' אפשר לומר, שההכרח שהענן שבכתוב זה אינו הענן שבכתובים שלפנ"ז הוא מפני שלב' הדיעות נסתלק הענן לאחרי ששה ימים, למר כדאית לל' (לריה"ג לאחר ו' ימי פרישה לאחר מ"ת), ולמר כדאית לי' (לרע"ק ,,בז' שקבלו התורה נסתלק מלכסות").
אבל (נוסף לזה שלפי' רש"י לדיעה הב' (ריה"ג) פי' ,ויכסהו הענן" היינו ,למשה", וא"כ אין לנו ראי' שנסתלק הענן מההר*, הרי) לכל הדיעות** מפורש בכתוב שלפנ"ז ,ויכס הענן את ההר" שהמדובר לאחר מ"ת ואינו מפרט בזה זמן מסוים***.
0) בשלח יג, כא.
הערות
- 1. *) וראה תוס' ישנים יומא שם. אברבנאל כאן (השאלה היו"ד בסופה ובהביאור לפסוקים אלו ד"ה ויאמר ה באר יצחק. ועוד.
- 2. **) ראה פרש"י תענית כא. ב ד"ה אל מול: לא נסתלקה שכינה עד לוחות האחרונות. אבל בפירש"י עה"ת (יתרו יט, יג) קול ארוך הוא סימן כו" הם רשאין לעלות.
- 3. ***) כי דוחק לפרש ב,ויכס הענן את ההר" שזה ה" רק בשעה ש,,ויעל משה אל ההר", דאז הול"ל בסדר הפוך
- 4. ,ויכס הענץ את ההר ויעל משה אל ההר".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.