261
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
8 לקוטי זכאי מפני מה החמירה תורה בגנב יותר מבגזלן. אמר להם זה השוה כבד עבד לכבוד קונו וזה לא השוה כבוד עבד לכבוד קונו, כביכול עשה עין של מטה כאילו אינה רואה ואוזן של מטה כאילו אינה שומעת שנאמר... (ומצטט לכך שלושה פסוקים!). אמר רבי מאיר: משלו משל משום רבן גמליאל למה הדבר דומה לב' בני אדם שהיו בעיר ועשו משתה, אחד זימן את בני העיר ולא זימן את בני המלך, ואחד לא זימן את בני העיר ולא זימן את בני המלך, איזה מהן ענשו מרובה הוי אומר זה שזימן את בני העיר ולא זימן את בני המלך".
יש להבין כמה דיוקים בדברים אלו, כמובא להלן:
ההבדל בין משלו של רבי מאיר לבין הסברו של רבן יוחנן בן-זכאי מובן בפשטות:
בדברי רבן יוחנן בן-זכאי מודגש שהגנב. פוגם במורא כלפי הקדושברוך-הוא, אשר פחות אצלו אפילו מיראתו כלפי בני-אדם"', ולכן מתבטא חטאו בכך ש,כביכול עשה עין של מטה כאילו אינה רואה...", ואילו לפי דברי רבי מאיר מודגש שהגנב מכבד יותר את הנגנב, מאשר את הקדוש ברוך הוא, כפי שבמשל העוול הוא ש,זימן את בני העיר" בעוד אשר ,לא זימן את בני המלך".
גם כאן אין רבן יוחנן בן-זכאי ורבי
משפטים ג
מאיר חולקים זה על זה, כפי שמוכח מן הביטוי"' ,אמר רבי מאיר" ולא ,ורבי מאיר אומר", אלא כל אחד מהם מדגיש נקודת מבט אחרת:
רבן יוחנן בן-זכאי מתאר בעיקר את החטא שמצד הגנב - ,לא השווה כבוד עבד לכבוד. קונו" (ב,עבד" הכוונה לנגנב) היא הקדמה כדי להוכיח שהגנב כופר בהשגחת הקדוש ברוך הוא על העולם*' - ,עשה עין של מטה...", ואילו רבי מאיר מדגיש את הענין מצד הנגנב, ומכאן המסקנה שהגנב מכבד יותר את הנגנב.
וזאת, במקביל לעניננו, כאשר רבן יוחנן בן-זכאי מדגיש את צד הגנב, ורבי מאיר - את צד הנגנב.
ו. ההסבר לדעות על עיקר הקנס - ,ארבע" או ,חמשה"
לפי ההבדל שבין רבן יוחנן בן"זכאי לרבי מאיר על כך ש,החמירה תורה בגנב יותר מבגזלן", אפשר להבין גם את הטעם להבדל שבין גנב לבין נגנב לגבי החובה העיקרית של הקנס - ,ארבע" או ,חמשה" (בנוסף לכך שמבינים מדוע רבן יוחנן בן"זכאי מדגיש את צד הגנב, ורבי מאיר - את צד הנגנב):
לפי רבן יוחנן בן-זכאי, שעיקר
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.