236
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
₪ לקוטי השבת הוא זמן קדוש מעצמו, אך בכל זאת חלה על האדם חובה לקדש זמן זה -
אבל אי-אפשר להסביר כך, כי מודגש בגמרא ,כל מקום שנאמר שבות", שמכך מובן:
א) שההוספה מחול על הקודש מתבטאת בשביתה ממלאכה ולא בענין של ,,לקדשו" את התוספת.
ב) זהו ענין זהה ב,כל מקום" - בשבת, ביום הכיפורים וביום טוב, ולא כפי שמוסבר לעיל, שהתוספת מחול על הקודש בשבת שונה מיום הכיפורים ויום"טוב (שבשבת המצוה רק לקדש את התוספת בעוד אשר ביום טוב כל הענין כולו הוא חובת האדם בלבד).
ג) ועיקר: מכך שנפסק להלכה (כולל ב,שלחן ערוך"3% כדעת הברייתא הנ"ל ,מצות עשה מן התורה להוסיף מחול על הקודש", ולא כתוב שיש איסור ולאו בעשיית מלאכה בזמן של תוספת שבת מפני שהוא קדוש מעצמו, מובן, שבגמרא אין סוברים כבמכילתא, והתוספת היא (כפשטות הלשון בגמרא ,שבתות מניין"3% גדר ודין של
יתרו ה
ה,,גברא" בלבד"י.
ח. הקשר בין הדרשות ב,מכילתא"
לפי ההסבר הנ"ל על המכילתא יובן הקשר שבין דרשה זו ב,מכילתא" לבין הדרשות שלפניה - ,מחלליה מות יומת, וביום השבת שני כבשים שניהם בדיבור אחד נאמרו, ערות אשת אחיך יבמה יבוא עליה, שניהם נאמרו בדיבור אחד, לא תלבש שעטנז וגדילים תעשה לך שניהם נאמרו בדיבור אחד, מה שאי אפשר לאדם לומר כן...":
לגבי משמעות דברי המכילתא על הענינים ש,בדיבור אחד נאמרו", אומרים המפרשים*', שהחידוש הוא, שכאשר מקויים ה,,עשה" אין הלאו קיים כלל. לדוגמא: כאשר מקריבים שני כבשים ביום השבת אין, מלכתחילה, חילול שבת, זהו מעין תנאי ב,לאו"?**,
הערות
- 4. לכאורה י"ל שזוהי כוונת הריטב"א ר"ה שם (ד"ה יכול קרוב לסופו). ודלא כמו שהכריחו האחרונים מדבריו (חלקת יואב ורי"פ פערלא שם) דתוס' שבת היא דוקא בקבלה.
- 5. רי"ף ורא"ש יומא שם. אדה"ז סרס"א ס"ד ור"ס תרח. וראה ב"י או"ח סרס"א.
- 6. להעיר מב' הענינים שמצינו בנוגע תוס' מחול על הקודש בשבת: בשר ודם שאינו יודע לא עתיו כו' הוא מוסיף כו' אבל הקב"ה כו' (ב"ר פ"י, ט. פרש"י בראשית ב, ב): ,ויהי ערב ויהי בקר יום הששי כו', זה שעה יתירה שמוסיפין מחול על
- 4. הקודש ובה נגמרה מלאכת העולם" (שם ספ"ט. מפסיקתא רבתי פכ"ג. וראה המשך הפסיקתא שם (וב"ד פ"י, ח). מפרשי המדרש והפסיקתא שם).
- 7. עפ"ז יומתק מה שבפוסקים ושו"ע אדה"ז (הנ"ל הערה 10) בחרו הגירסא ,,שאתה שובת אתה מוסיף", ולא כבגמרא לפנינו. אבל להעיר, שבסרס"א ס"ד כתב אדה"ז ,ב"מ שנאמר שבות מוסיפים כו'".
- 8. תשובות מהר"ם אל אשקר סי" קב מר"ש ורב האי גאון. ר"ן גאון שבת קלג, א. הליכות עולם הובא בשירי קרבן ירושלמי שביעית שם. וראה יפה מראה לירושלמי נדרים שם. מרכבת המשנה למכילתא. ספרי דבי רב לספרי תצא שם.
- 9. כ"ה בר"נ גאון ובהליכות עולם שם. אבל בתשובות מהר"ם שם ,,להודיע שבשעה שהותר זה נאסר זה וללמד שאין זה חילול שבת" (וראה הלשון בשאר מפרשים הנ"ל הערה הקודמת). ולהעיר מפרש"י ברכות (כ, רע"א ד"ה שב ואל
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 104 לקו"ש חט"ז ע' 236
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.