230

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

דרגה של כתר שבמלכות - שבמלכות, עולם הגילוי%, מתגלה ה,כתר".

וזהו ההבדל בין שני פסוקים אלו:

פרק יט פסוק כ - ,כ" הוא פרט ביט" - מורה על כתר שבמלכות, ולכן התוכן הכללי של הפסוק הוא, ירידה - מלכות. אך רש"י, יינה של תורה>, מגלה, שבירידה זו נמצא כתר שבמלכות - ,הרכין שמים...".

ואילו פרק כ פסוק יט - ,יט" הוא פרט ב,כ" - מורה על מלכות שבכתר. ולכן התוכן הכללי הוא - ,מן השמים", רוממות הקדוש-ברוך-הוא על העולם, (בבחינת כתר). וגם כאן מגלה רש"י, שאין זה כתר כפי שהוא לעצמו בהעלם, אלא ,הרכין שמים..." - מלכות שבכתר.

,במצע על המטה" רק בכתר שבמלכות

זהו גם ההסבר בפנימיות לכך

שבפירושו על הפסוק ,וירד..." אומר רש"י ,,כמצע על המטה", ואילו על הפסוק ,,כי מן השמים..." הוא משמיט זאת:

כיון שכתר שבמלכות הוא פרט בספירת המלכות שענינה ירידה למטה, תיתכן גם ב,כתר" שבה ירידה ו,התלבשות" למטה, עד ,כמצע על המטה"*י, כדלעיל בסעיף ז'.

שונה מכך בחינת מלכות שבכתר - הארת הכתר למטה. כיון שכתר הוא בעצם אור שמעל העולמות, לכן גם כאשר הוא מאיר למטה - מלכות שבכתר - אין זה באופן של התלבשות, אלא בבחינת מקיף% - ,שמים".

)5 2

הערות

  1. 5. ראה תו"א שם, סע"ד.
  2. 6. היום יום ע' כד.
  3. 3. יתרו - שיחות -
  4. 4. (משיחות ש"פ יתרו הש"פ משפטים תשל"ז)
  5. 7. ולהוסיף: מלכות נקראת מטה (פרדס שער כ"ג ערך מטה. מאו"א ע' מטה. וראה זח"ב קלג, א. הגהות הרח"ו לזח"ג ס, א): העליון שבה, המקיף וכו' - כתר שבמלכות, הוא כ(דוגמת) מצע על המטה (שהוא ביחד עם זה - חלק מהמטה.
  6. 8. ראה תו"א ס"פ ויקהל (בפי' ,אסתלק יקרא דקוב"ה").

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.