227

₪ לקוטי

לעומת זאת הפרשה ,,אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם" מדגישה את ההיפך - עד כמה הקדוש-ברוך-הוא נעלה ורחוק מן הארץ, ולכן ,לא תעשון אתי, לא תעשון דמות שמשי המשמשים לפני במרום"**.

ולכן שם הפירוש הראשון (והעיקרי) לפי פשוטו של מקרא הוא ש,כבודו בשמים ו(רק) אשו וגבורתו על הארץ" - כי לפי פירוש זה מודגשת רוממות הקדוש-ברוך-הוא מעל הארץ - ,כבודו" לא ירד על הר סיני, אלא נשאר ,בשמים".

ואילו לפי הפירוש ,הרכין שמים...", אין ברורה ההדגשה אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם"*, שהקדושדברוך-הוא דיבר ממקום נעלה ורחוק, בעוד אשר השמים ירדו על הארץ, על הר סיני%.

4 ההבדל בין הביטוי ,העליונים ותחתונים" לבין ,השמים ושמי השמים"

לפי זה מובן גם מדוע אומר רש"י כאן ,,הרכין שמים העליונים ותחתונים", ואילו שם - ,הרכין שמים ושמי השמים":

מטרת רש"י בפירושו כאן היא

יתרו ו

להסביר את משמעות הפרשה, את ירידתו של הקדוש-ברוך-הוא על ההר, אך באופן שאינו סותר לפסוק כי מן השמים...", ו,והר סיני עשן...".

וכיון שלפי הפסוקים כאן יוצא ש(א) הקדוש-ברוך-הוא עצמו, (ב) ירד על הר סיני - אי אפשר לומר ש,הרכין שמים" בלבד, שבין ה' לבין הר סיני ישנו רקיע אחד בלבד, ולכן מוכרח רש"י להוסיף שבמילה ,שמים" הכוונה היא כאן לכל ה,שמים" - ,העליונים ותחתונים".

וכיון שמדובר כאן על ירידה, אין רש"י משתמש בלשון הפסוקת ,שמים ושמי השמים", אלא בביטוי המתאים לענין הירידה* - ,העליונים ותחתונים".

לעומת זאת כוונת רש"י שם היא להסביר את ההדגשה של ,כי מן השמים...", אך באופן שלא יסתור לפסוק ,וירד ה' על הר סיני". ולכן מוסיף = רש"י, = שלמרות ש,הרכין שמים...", דבר המפחית את ההדגשה ,כי מן השמים...", בכל זאת הפעולה של ,הרכין שמים" כוללת גם את ,השמים ושמי השמים", דבר המגביר את רוממות המקום, שהקדוש-ברוךהוא דיבר מעל גבי ,שמי השמים"<, כפי שהם היו על ההר.