226
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
כן יש להבין: אכן, לגבי השמטת הפרטים ,כמצע על המטה" ו,ירד כסא הכבוד עליהם" בפירוש השני, ניתן לומר, שרש"י מסתמך על פירושו הקודם, ומציין רק את הפירוש באופן כללי.
אך צריך להבין את השנויים שם ואת ההוספות*י:
() כאן אומר רש" ,שמים העליונים ותחתונים", ושם - ,שמים ושמי השמים"9?
(ב) שם מוסיף רש"י הוכחה מן הפסוק - ,וכן הוא אומר ויט שמים וירד". והרי, לכאורה, אם נדרשת הוכחה לפירוש מפסוק, צריך היה רש"י לצטט את ההוכחה בפעם הראשגנה שבה הוא מביא פירוש זה?
(ג) אם רש"י מביא שם רק את הפירוש בכללות, ללא כל הפרטים, כדלעיל, מדוע הוא מציין את הפרט ,והציען על ההר"'?? ובמיוחד כאשר בפסוק שהוא מצטט כהוכחה נאמר רק ,ויט שמים" - שמשמעותור,,הרכין"? - ולא נאמר הפרט של ,והציען...".
ה. ירידת ה' על ההר, ורוממות ה'
ההסבר לכל זה הוא:
ההבדלים בין שני פירושי רש"י נובעים מהבדל כללי בין הפסוקים כאן ובפרשה ,אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם":
בהמשך הפסוקים כאן מסופר שהקב"ה ירד על הר סיני באופן גלוי לעין כל עד אשר ההר עצמו התקדש, ולכן - ,השמרו לכם עלות בהר... לא תגע בו יד... לא יוכל העם לעלות אל הר סיני... הגבל את ההר וקדשתו"3.
[ולפיכך זקוק רש"י להוכחה מן הפסוק ,כי מן השמים..." לכך שלא ,ירד עליו ממש", למרות שכתוב (כדלעיל סעיף ב'), ,והר סיני (רק) עען כולו" - כי מכל המשך הפרשה כאן יוצא ש,ירד עליו ממש". ולכן הפסוק ,והר סיני עשן כולו" רק ,מטיל ספק" (,יכול") אם ,ירד עליו ממש", אך אינו מכריע את הספק].
הערות
- 9. ואף שגם במכילתא יש שינויים בין ב' הדרשות על ב' הכתובים - הרי
- 2. [נוסף על העיקר שרש"י מעתיק רק מדרשי חז"ל שהם ע"ד הפשט, ובפרט שכאן לא ציין רש"י המקור (וכנ"ל בפנים) - הרי]
- 3. במכילתא אפשר לומר שהם ב' דרשות של ב' תנאים [ולהעיר שהדרשה עה"פ וירד נאמרה סתם, ועה"פ כי מן השמים הוא דעת רע"ק (ור' ישמעאל* ס"ל ,הכריע השלישי מן השמים השמיעך גו" - פי" הא' שברש"י)]:
- 4. אבל בפרש"י מסתבר לומר שהם אותו הפירוש, וכדמוכח גם מזה שבפירושו עה"פ כי מן השמים מוסיף ,והציען על ההר", שבמכילתא שם ליתא. וראה גם מדרש לקח טוב על ב' הכתובים.
- 0. ולשון המכילתא עה"פ וירד: שמים התחתונים ושמי שמים העליונים. וראה לקמן הערה 28.
- 6. *) וצ"ע, שהרי בתו"כ דלעיל הערה 16 - שהתחלת הברייתא היא ר' ישמעאל אומר - הובא הפירוש ,מלמד שהרכין הקב"ה כו'" סתם. והלשון שם הוא ע"ד לשון (רע"ק שב)מכילתא עה"ף כי מן השמים גר" (לא - ע"ד לשון הדרשה עה"פ וירד גר).
- 7. יתרו - שיחות -
- 1. ובפרט שבמכילתא שם ליתא, כנ"ל הערה 9
- 2. כתרגום עה"פ - ש"ב ותהלים שם.
- 3. פרשתנו יט, יבדיג. שם, כג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.