223
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ד
68 לקוטי
יתרו ו
א. הקושי שמיישב רש"י בפסוק ,וירד ה' על הר ס*נ!"
על ,וירד ה' על הר סיני"' מפרש רש"י: יכול ירד עליו ממש, תלמוד לומר? כי מן השמים דברתי עמכם, מלמד וכו' (כדלהלן מסעיף ג').
בפשטות מסבירים, שכוונת רש"י היא ליישב את הסתירה בין הפסוקים: כאן נאמר ,וירד ה' על הר סיני", שמשמעותו הפשוטה היא ,ירד עליו ממש", ומאוחר יותר נאמר ,כי מן השמים דברתי עמכם". ועל כך משיב רש"י: ,מלמד...".
אך אי אפשר לומר שזוהי כוונת רש"י כאן, כי:
(א) לשם מה צריך רש"י להקדים ולומר את המילים ,יכול ירד עליו ממש" - הוא צריך היה להתחיל מיד בקושיי ,וכתוב אחד אומר כי מן השמים... " וכדומה?
(ב) ועיקר: הסתירה בין שני הפסוקים מתעוררת רק בפסוק המאוחר יותר ,כי מן השמים...". ומדוע מתייחס רש"י לסתירה כבר בפסוק שלנן%?
[ובמיוחד כאשר בפסוק ,כי מן השמים...." אכן מתייחס רש"י לסתירה - ,וכתוב אחד אומר וירד ה' על הר סיני", כדלהלן בסעיף ד'].
הכרחי אפוא לומר, שכוונת רש"י אינה ליישב את הסתירה שבין שני הפסוקים, אלא שבפסוק כאן, לפני ידיעתנו אודות הפסוק המאוחר יותר ,כי מן השמים...", מתעורר ספק - ,יכול" - אם ,ירד עליו ממש" או לאו. וכיון שמכאן אי אפשר להכריע ספק זה, מצטט רש"י כהוכחה פסוק מאוחר יותר - ,תלמוד לומר כי מן השמים דברתי עמכם".
יש להבין: מנין מתעורר כאן הספק אם ,ירד עליו ממש".
ב. הספק אם ,*רד עליו ממש" מתעורר עקב נסוקים קודמים
ההסבר לכך הוא: בפסוק קודם* נאמר ,והר סיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו ה' באש". ההר היה מלא עשן,
הערות
- 1. פרשתנו יט, כ.
- 2. פרשתנו כ, יט.
- 3. וכפרש"י בענין זה עצמו - בכתוב השני (הובא לקמן בפנים).
- 4. במשכיל לדוד (וראה גם רע"ב) כתב,
- 5. דבפירושו ,מלמד שהרכין כו'" מתרץ רש"י מש"נ ,אל ראש ההר" (עיי"ש) - אבל מזה שרש"י לא העתיק תיבות אלו (,אל ראש ההר") בהדבור המתחיל (ואפילו לא רמזןב,וגו'"), מוכח, שבפירושו בא לפרש רק התיבות ,וירד ה' על הר סיני".
- 5. יט, יח. ועד"ז לקמן כ, טו: ואת הלפידים גו' ואת ההר (רק) עשן גו'. ולהעיר ממשפטים כד, יז: כאש אוכלת בראש ההר. ואכ"מ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.