211
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ג
יתרוג
א. השאלות על דברי רב יוסף
אחד ממאמרי חז"ל המבטאים את הגדלות הנפלאה של מתן תורה הוא מאמר שבמסכת פסחים': ,רב יוסף ביומא דעצרתא אמר: עבדי לי עגלא תלתא. אמר: אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא" (=רב יוסף הורה בחג השבועות להכין לו עגלה משולשת, ואמר: לולא יום זה שגרם להגיעי לדרגה זו - כמה יוסף יש בשוק).
בין השאלות המתעוררות על המאמר, נמצאת השאלה: מהי משמעות המילים ,,האי יומא"? כוונת רב יוסף במאמרו היא, שמעלתו על פני אחרים היא בזכות התורה שלמד, כפירוש רש"י, ומדוע הוא אומר זאת באופן מוסתר, ולא אומר בגלוי ,אי לאו תורה"? וכדומה?
יתרדעל-כן: רב יוסף רוצה לציין את מעלת לימוד התורה, ודבר זה אינו קשור דוקא ל,האי יומא" = יום נתינת התורה, כי למדו תורה גם לפני מתן תורה, כמאמר חז"ל3 ,מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם. היו
במצרים ישיבה עמהם... אברהם אבינו וקן ויושב בישיבה...", ומדוע הוא קושר זאת ל,האי יומא"?
כן יש להבין: מה מוסיפות המילים ,,דקא גרים" - די היה במילים ,אי לאו האי יומא"?
ב. אין כוונתו רק למעלת בחירת עם ישראל
לכאורה, ניתן היה לומר, שכוונת רב יוסף באומרו ,האי יומא" לא היתה למעלת יום זה כיום מתן תורה, אלא כיום שבו אירע ,והייתם לי סגולה מכל העמים"י, בחירת הקדוש-ברוך-הוא בישראל מכל עם ולשון*, ובזאת שונה רב יוסף מ/,כמה יוסף בשוקא". ולפיכך אין הוא מתבטא במילים ,אי לאו תורה", כי אם ,האי יומא", ומוסיף ,רקא גרים", ועלזידי כך הוא מדגיש שאין הוא מתכוון למתן תורה, אלא לענין אחר שנגרם ביום זה.
אבל קשה להניח שזהו הטעם היחיד לדבריו*, כי רש"י, שהוא ראש הפשטנים, מסביר: ,שלמדתי תורה",
ופירוש זה אף מובן מתוכן הסוגיות
הערות
- 1. שיחות 258
- 1. סה, ב.
- 2. וע"ד מאמר ר"נ בקדושין (לג, סע"א).
- 3. יומא כח, ב. וראה תנחומא ס"פ ויגש. פרש"י שם. מו, כח.
- 4. פרשתנו יט, ה. וראה פרש"י שם: אם עתה תקבלו כו'.
- 65. ראה מ"א בשו"ע או"ח סי' ס' סק"ב. שו"ע אדה"ז שם ס"ד.
- 6. נוסף על הדוחק שג" הוא מצד נתינת התורה, כבמ"מ שבהערה שלפנ"ז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.