203

שיחה ב

יתרו ג

א. הסיפור על עצת :תרו, והתמיהה על כך

בפרשת השבוע' מסופר, שכאשר ראה יתרו את משה רבינו יושב ,לשפוט את העם... מן הבקר עד הערב", הוא טען כלפיו: ,מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן בקר עד ערב... נבול תבול גם אתה גם העם...", ונתן לו את העצה ,ואתה תחזה... "?, שמשה יבחר שרי אלפים וכו' שישפטו ,בכל עת", ורק את ,הדבר הגדול יביאו אליך", ועלדידי כך ,ויכלת עמוד וגם כל העם הזה על מקומו יבוא בשלום".

ידועה התמיהה בענין זה<: כיצד ייתכן, שמשה רבינו ,רעיא מהימנא" של ישראל לא חשש בעצמו שאופן הנהגתו יכול להביא לידי ,נבול... העם...", ולא עלתה בדעתו העצה הפשוטה ביותר למנות שופטים שיעזרו ,לשפוט את העם", ורק יתרו כהן מדין, אשר הגיע לזמן קצר, הבין והציע זאת?

[ידוע מאמר העולם ועמא דבר: ,א גאַסט פאר אַ ווייל, זעט אויף אַ מייל" (=אורח לשעה קצרה רואה למרחק מיל), אך חטוחלילה לומר על משה

רבינו, אשר הקב"ה עצמו בחרו להיות רועה ישראל מרגע היוולדוי, וכבר היה רועה נאמן של ישראל בפועל זמן ממושך', שהוא לא ידע דבר זה עד שיתרו העירו על כך].

מכך מובן, שמשה סבר - ואכן זוהי האמת מצד דרגת משה - שהוא יכול, וצריך לעסוק בשפיטת העם בעצמוי, הן ,דבר הגדול" והן ,דבר הקטן", והדבר לא יזיק לו ולא לבני ישראל, כך ש/ויכלת עמוד וגם כל העם הזה על מקומו יבא בשלום".

הוכחה נוספת לכך שדרכו של משה ,לשפוט את העם .. מן הבקר עד הערב" היא דרך אמיתית על-פי התורה, ובודאי תמנע את ,נבול תבול...", ניתן ללמוד ממאמר חז"ל? שהשם ,יתר" (או ,יתרו"*)