196
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
עד לדרגה שמעבר לשכלו, כפי שהוא בבריאתו, קשורה ב,מעשה" בפועל. במילים אחרות (ולאידך גיסא): כל הדרגות שאליהן הוא מתעלה צריכות להשפיע גם על המעשה בפועל*.
ומפני שני הענינים הללו ,,החכמה והמעשה" ניתן לו מקום של ,ארבע אמות", יותר": משלוש האמות שלפי בריאתו"'*.
3% עניני העולם והאדם נלקחים מהתורה
כך הם הדברים גם לגבי התורה, כי כל עניני העולם והאדם נלקחים מן התורה'*.
התורה היא ,אוריין תליתאי" (=תורה משולשת), נחלקת לשלוש דרגות, לפי התחלקותה, באופן כללי, לתורה נביאים וכתובים. (ולכן נחלקת כל הבריאה לשלוש דרגות, כידוע'י). באמצעות עבודת התשובה, הנעלית
יתרו א
מן הבריאה, הביאו בני ישראל לידי כך שנוספה בתורה דרגה רביעית'', דרגה של ,כפליים לתושיה" בתורה, שנוספה על-ידי הלוחות השניות?י.
באופן פרטי קיים ענין זה בכל חלקי התורה: יש ה,שלוש אמות", שלוש הדרגות בתורה, כפי שהיא בבריאתה, והן: פשט רמז ודרושיי, שמהוות את ה,,גוף" של התורה*, אבל המטרה היא שהאדם יגיע ע"י יגיעתו, ל,ד' אמות", גם ל,אמה" הנוספת, לדרגה הרביעית בתורה, הנעלית מ,גוף" התורה, וזו היא בחינת הסוד שבתורה5, ,נשמתא דאורייתא" (=נשמת התורה\%', ולדרגה
הערות
- 36. ועפ"ז יומתקו דברי ר"י (עירובין שם) כדי שיטול חפץ מתחת מרגלותיו ומניח תחת מראשותיו, כי הכוונה היא דבח הכי תחתונות (במעשה) "מתחת מרגלותיו" תתעלנה לדרגת "מראשותיו".
- 7. מובן שאין לזה סתירה ממה שמצינו בכ"מ מעלה בג' לגבי ד' (שבת קד, א. פרדס ש' ערכי הכינוים מע' גד. לקו"ת במדבר עט, ב. ובכ"מ). ולהעיר מצפע"נ עה"ת ר"פ ויצא.
- 37. ועפ"ז יובן מה שפשטות לשון הרמב"ם משמע שמדבר בנוגע לכל אדם, גם בנוגע לאוה"ע (כנ"ל הערה 19), כי כל אדם לעמל נברא (סנהדרין צט, ב. וראה ב"ר פל"ט, ח (בסופו)). ואכ"מ.
- 8. ראה ב"ר בתחלתו.
- 9. ראה שבת פח, א. זח"ג רמו, א.
- 0. ראה ד"ה צעקו תרפ"ח פ"ו. סה"מ תרצ"ט ע' 3 ואילך. ובכ"מ.
- 1. להעיר מזהר שם, דבחי' הד' בתורה היא מלכות, ה', רביעית. ויובן עפ"ז מה שההוספה דמדרש הלכות כו' תושבע"פ, שנתוסף ע"י לוחות שניות (ראה בהנסמן בהערה הבאה) נק' בחי' ד' בתורה, כי מלכות פה תושבע"פ קרינן לה (הקדמת תקו"ז).
- 2. שמו"ר פמ"ו, א (בסופו). פמ"ז, ז. ומשמע שגם לפנ"ז הי' תורה נביאים כתובים. וכן מובן ממדרשי רו"ל עה"פ (תשא לא, ית) "ככלותו" (תנחומא תשא טז. שמו"ר פמ"א, ה. פרש"י שם). אבל ראה נדרים כב, ב. ויתירה מכ"ז אמרז"ל דאפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש נאמר למשה בסיני ודקדוקי' ואותיותי' של תורה היו כתובים בלוחות ראשונות וע"כ צריך לחלק באופן ד,כתובים" דתושב"כ או דתושבע"פ וכו'* ובאופן דהאמירות למשה המפורשות - לאופן דאמירת מה שתלמיד ותיק יחדש - ועד"ז יל"פ גם בנדו"ד.
- 3. כנגד ג' עולמות בי"ע - ע"ח ומ"ח (הובאו בלקו"ד ח"ד תשעא, א). וראה הקדמת הרח"ן לשער ההקדמות (נעתק בקונט' עה"ח (הוספה הא') ע' 62 ואילך). רמ"ז לזח"א ד, סע"ב.
- 4. זח"ג קנב, א.
- 5. כנגד עולם האצילות - נסמן בהערה 43. ובאוה"ת בלק (ע' תתקלה): ופי' ד' אמות של הלכה היינו שיהי' שורה בהם ד' אותיות הוי, עיי"ש.
- 6. זח"ג שם. ולכן נחלק בכללות לב' מדרי?
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.