195

אמות, ואמה אחת נוספת כדי שהוא יוכל להרים את ידיו מעל לראש

לכאורה, דורשים הדברים הסבר: הרי לגוף, כולל היד במצב הרגיל, די בשלוש אמות', ואם כך מדוע ,מקומו" של אדם נחשב תמיד כארבע אמות, רק בגלל העובדה שלפעמים הוא מרים את ידיו במצב בלתי רגיל לחלוטין?:, למעלה מראשו, ואז הוא תופס יותר מקום מן הרגיל?

4 כוונת בריאת האדם - התעלות מעבר לראשו

הקב"ה ברא את העולם באופן מושלם, עולם על מילואו נברא*י. בכל זאת אומרים חז"לי3 שאת הכל ,ברא אלקים" כדי ,לעשות" - לתקן: תכליתה של הבריאה היא, שהאדם ישפיע עליה וישפר אותה יותר מכפי שנבראה.

ואפילו בגן-עדן, עוד לפני חטא עץ

הדעת, שאז היתה השלמות הנעלית ביותר בבריאה, כבר נדרש מן האדם הראשון ,,לעבדה ולשמרה"*.

כשם שחלים הדברים על כלל הבריאה, כך גם לגבי האדם:

ענין זה מתבטא גם במקומו הגשמי של האדם, בעומק הענין של ,ארבע אמות" שהוזכר לעיל: האדם (ראשו, גופו ורגליו) לפי בריאתו, תופס מרחב של שלוש אמות (הרומזות, באופן כללי, לשלוש הדרגות באדם: ראש, גוף ורגל). לפי הבריאה הראש, כשמו, הוא הדרגה והמקום הגבוהי ביותר אצל האדם, מתחתיו הגוף, והנמוכות ביותר הן הרגליים. כלומר, על פי הבריאה, היידים הן משני צידי הגוף, נמוכות מן הראש.

עבודת האדם מתבטאות בכך שהוא יתעלה מעבר לשלוש*3 האמות של הבריאה, מעבר לדרגה הגבוהה ביותר בבריאתו, שהיא הראש, מקום השכל. כלומר, האדם לא ישאר מוגבל בהבנתו ובהשגתו לפי ההגבלות של ,ראשו" ושכלו, אלא יהיה שקוע בענינים הנעלים מ,,ראשו".

התעלות זו קשורה דוקא ב,ידיו", שמסמלות את בחינת המעשה. כמאמר חז"לי*, = שבאמצעות צדקה נעשים מוחו ולבו זכים פי אלף. כלומר, גם התעלותו בכוחות הנעלים של השגה