193
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
(ב) אף אם נמצא דרך להסביר שהמילה ,הלכה" מכוונת גם למשמעות של ,חכמה", עדיין אין מובן: המילה ,הלכה" מוזכרת בש"ס פעמים רבות, ומוסברת כפשוטה*', כלומר, דין בדרך התנהגות לפי התורה?', ומשמעות זו למילה ,הלכה" מתבטאת גם בהלכה למעשה (,אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה"*', ועוד דינים בדומה לזה). ואם כך, מנין שבמאמר חז"ל זה משמעותה של המילה ,הלכה" שונה ממשמעותה בכל מקוםו?
ג. נסיון להסב'ר את הדברים, והקושי בזה
ניתן היה להסביר שדברי הרמב"ם המקשרים במקרה זה את ,ארבע אמות
של הלכה" עם חכמה וידיעת אלקות, נובעים בהכרח מתחילתו של מאמר חז"ל ,מיום שחרב בית-המקדש", ומשמעותם של הדברים היא ש,ארבע אמות של הלכה" משמשות תחליף לבית המקדש, וכיוון שבבית המקדש בחוץ - בלשכת הגזית - היה בית הדין הגדול, העיקר של התורה שבעל פה וההלכה':; ובו בזמן היו מונחים שם, אך למי ולפנים, בארון בקודש הקדשים, הלוחות (וספר התורה'), המציינים את פנימיות התורה ורזין דאורייתא (=סודות התורה), וכיוון שכך, מובן?, שהכוונה ב',ארבע אמות של הלכה" המשמשות תחליף לבית המקדש לאחר חורבנו, איננה רק להלכות הקשורות למעשה, אלא גם ל,רזין דאורייתא", לחכמה ולידיעת אחדות הבורא.
אך לפי הסבר זה מתורצת רק השאלה השניה - מנין שמשמעות המילה ,הלכה" כאן היא ידיעת אלקות, אך עדיין אין מובן מדוע משתמשים. חז"ל במילה ,הלכה", שמשמעותו בכל מקום אחר היא שונה? ובכלל: היכן רמוז כל הרעיון הזה בענין של ,ארבע אמות של הלכה"?
הערות
- 1. ועבר הי' "בימד"ר של שם ובימד"ר של עבר" וכמדרז"ל עה"פ (תולדות כה, כז) "יושב אהלים". ובע"ז (לו, ב): בב"ד של שם גזרו כו'. - ולהעיר מרמב"ם הל' ע"ז פ"א ה"ב. מו"נ ח"ב פל"ט. וארז"ל (יומא כח, ב) מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה כו' אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה כו' יצחק אבינו זקן כו'
- 6. ראה אַנציקלופדיא תלמודית ערך הלכה בתחלתו.
- 7. וגם מהמשך הגמ' ברכות שם: ואמר אבי .. כיון דשמענא להא .. לא הוה מצלינא אלא היכא דגריסנא.
- 8. ברכות לא, א. וראה רמב"ם הל' תפלה פ"ד הי"ח. ובכ"מ.
- 9. ובפרט שמשטחיות לשונו משמע שהכוונה באיש השלם הכולל חכמה ומעשה וכו' אינה רק לבנ"י אלא גם- להבדיל.-- באוה"ע, ומפורש בדבריו "חכמי האומות החולפים ואשר לא ראו הנביאים ולא שמעו חכמתם כבר ידעו גם הם שאין האדם שלם אלא כשיהי' כולל הדעת והמעשה". ואיזו שייכות יש להם לד"א של הלכה?
- 6. יתרו א שיחות 07
- 0. סנהדרין פו, סע"ב (במשנה). ספרי שופטים (יז, ח). רמב"ם הל' ממרים בתחילתן. ובהל' סנהדרין פ"א ה"ג: קובעין בתחילה בי"ד הגדול במקדש כו' ומעמידין בכל עיר כו'.
- 1. לדעת ר"מ הס"ת הי" מונח בארון, ולדעת ר"י בצד הארון (ב"ב יד, א. פרש"י וילך לא, כו).
- 2. אבל דוחק הוא, שהרי הרמב"ם שם לא הביא כלל התחלת מארז"ל "מיום שחרב ביהמ"ק".
מצוטט ב־2 עמודים
- אגרות קודש ח'תתטו לקו"ש חט"ז ע' 193
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"א לקו"ש חט"ז ע' 193
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.