192
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
206 לקוטי
ב. דבוי הרמב"ם על אץ
לקב"ה בעולמו אלא די אמות של הלכה"
כדי להבין את כל זאת, צריך להסביר תחלה קטע בפירוש המשניות להרמב"ם, שנראה תמוה מאוד במבט ראשון. הרמב"ם" מביא את מאמר חז"ל"' ,(מיום שחרב בית המקדש) אין (לו) להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד", ואומר שבלימוד מאמר חז"ל זה כפשוטו הוא יכול להראות רחוק מאד מן המציאות, כי האם אכן ,,ארבע אמות של הלכה" היא התכלית הנעלית ביותר, ואת כל שאר הדברים ניתן ,להשליך" (,מושלכת אחר גויו")?
ומסביר הרמב"ם בהרחבה, שתכלית כל העולם הוא האדם, ותכליתו של האדם היא להגיע לשלמות המורכבת מן ,החכמה'' והמעשה". כלומר, על האדם להתעלות בחכמה ובהשגה עד להשגת המטרה, והיא: ,החכמה אלקית" - ,לצייר לנפשו אחדות הקב"ה":י, וכל
יתרו א
שאר החכמות האחרות הן רק הכנה, כדי שאחר-כך יגיעו לידיעה אלקית; ה,המעשה"- לא להיות שטוף בתענוגים - סור מרע, ולתקן מידותיו וכו' כראוי
- ועשה טוב. לאחר הסבר נרחב בענין שלעיל מציין הרמב"ם שכאשר יתבוננו
וילמדו מדברי חז"ל את שני הענינים שהוזכרו לעיל: ,חכמה ומעשה", אואז יכירו באמיתותו של מאמר חז"ל זה ,אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה":'.
וצריך להבין:
() כיצד מוסברת החשיבות המיוחדת של ,ארבע אמות של הלכה" באמצעות שני הענינים של ,חכמה ומעשה"? הקשר שבין ,הלכה" לבין ,מעשה" הוא ברור, כי ההלכה היא כדי לדעת ,את המעשה אשר יעשון", ואת אלה ,,אשר לא תיעשנה", ו,תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה"', אבל מהו הקשר שבין ,חכמה", עד לידיעת ,אחדות הקב"ה" - לבין הלכה5ו?
הערות
- 1. יתרו הרי הי' לו ז' שמות כו'. ועד"ז צ"ל בהכ' שמות ג, א. ד, יח. וראה מפרשי רש"י כאן. ואכ"מ.
- 9. בהקדמתו לפיה"מ ד"ה אחר כן. ולהעיר שהנדפס בש"ס שלנו שזוהי הקדמה "מסדר זרעים" - צ"ע שה"ז הקדמת כללות פיה"מ. ואם מפני שסמכו לו - ה"ז סמוך למס' ברכות. וראה תרגומו של קאַפּאַח.
- 0. ברכות ח, א.
- 1. כמה פעמים לפני זה מובא הל' "דעת" (ולא "חכמה") - וצ"ע אם דייק המתרגם בזה.
- 2. גם מרמב"ם זה מובן גודל הכרח לימוד פנימיות התורה שהיא חכמה האלקית, שע"י דוקא אפשר "לצייר לנפשו אחדות הקב"ה" (נוסף על המפורש בספר היד חזקה (הל' יסוה"ת פ"ב ה"ב):
- 6. שיחות
- 7. והאיך היא הדרך לאהבתו ויראתו בשעה שיתבונן וכו').
- 3. בתרגומו של קאַפּאַח: "וכיון שמדבריהם ע"ה אנו לומדים שני הדברים הללו כלומר החכמה והמעשה ממה שביארו וממה שרמזו בצדק אמרו אין לו להקב"ה בעולמו כו'". ולפי פשוטו הכוונה שמלימוד תושבע"פ מגיעים לב' ענינים אלו. אבל עדיין חסר ביאור איך מגיעים ואיפה נרמז תכלית החכמה ידיעת אלקות ואחדות הבורא וכו', וכדלקמן בפנים.
- 4. קדושין מ, ב. ב"ק יז, א.
- 5. גם צלה"ב מה שמקשה בהתחלת דבריו "ובזמן שם ועבר ואחריו שלא היתה שם הלכה הנוכל לומר שאין להקב"ה חלק בעולם כלל" - והרי בזמן שם
מצוטט ב־2 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד לקו"ש חט"ז ע' 192
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ יתרו, י"ח שבט, ה'תשכ"ד לקו"ש חט"ז ע' 192
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.