190

יא !וס-טוב - סור מרע, שבת - עשה טוב

לפי האמור לעיל אפשר להסביר עלפי פנימיות הענינים, מדוע מביא אדמו"ר הזקן את שני הטעמים בסדר הפוך מסדרם בגמרא - תחילה ,להרבות בכבוד = יום"טוב", ורק אחר-כך ,להרבות בכבוד שבת":

התחלת העבודה - הטעם הראשון - היא בעבודה של סור מרע, כולל הפיכת זמן של חול ליום"טוב - ,להרבות בכבוד יום"טוב", ורק אחר כך אפשר להגיע לעבודה הנעלית יותר, הטעם השני, של ,להרבות בכבוד שבת" - ועשה טוב.

זהו ההסבר לכך מלכתחילה לנהוג ,לפי טעם הב'" אבל אין זה מעכב את קיום המצוה, כפי שהדבר לגבי הטעם הראשון:

מה שנדרש מכל יהודי בכל זמן ובכל מקום ובכל ענין, ואם לאו מעכב הדבר את עבודתו, זהו הענין של סור מרע - עבודה זו מוכרחה להיות אצל כל אחד. ואילו העבודה של שלילת מציאות הרע (לא רק במחשבה, דיבור ובמעשה בפועל), אינה יכולה להיעשות עלדידי כל אחד, ולכן אינה מעכבת. בדומה להבדל שבין צדיק ובינוני, שכל אדם יכול להיות בינוני5, ובדומה להבדל שבין ,אתכפיא" לבין ,אתהפכא".

למרות זאת צריך ,מלכתחילה" לנהוג ,לפי טעם הב'", כמוסבר פעמים רבות, שכדי שעבודת

ה,אתכפיא" תתבצע כראוי, יש צורך גם בעבודה של ,אתהפכא"* ולפחות מפעם לפעם.

כמבואר בקונטרס עץ-החיים* לגבי הענין של יחודא עילאה (עבודת אתהפכא*) ויחודא תתאה (אתכפיא), שכדי שעבודת יחודא תתאה תהיה כראוי, מוכרחה להצטרף לכך עבודה של יחודא עילאה, גם אצל אלה שעבודת יחודא עילאה אינה יכולה להיות אצלם באופן תמידי ובאמת.

יב. כבר בתחילת העבודה יש ליהודי בח להגיע לעבודה נעלית

לכך נוסף עוד ענין, שלא זו בלבד שיש לנהוג מלכתחילה ,לפי טעם הב'", אלא צריך, (לפי ,ויש נוהגין", כמובא בשולחךערוך), להשתמש בפת של עירוב תבשילין בסעודה שלישית, ובכך ישנם שני קצוות:

העירוב מוכן בערב יוםדטוב, ממש בתחילת העבודה, לפני העבודה של יום"טוב, אך מצד שני, יש לכל יהודי הכח, כבר בתחילת העבודה להתכונן אפילו לדרגה של סעודה שלישית,