183
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
1-6 לקוטי מצוה אחריתי" (=אמרו הואיל ונעשתה בה מצוה אחת, נעשה בה מצוה אחרת).
גם לגבי עירובי חצרות כותב מהרי"ל*: ,ובליל שבת ובשחריתו אני מניחו ללחם משנה... ואמר דגם בליל שבת יכולים לאכלו... רק חביב עליו להרבות בו מצוה", ,,בסעודה שלישית בשבת... היה בוצע על ככר... אותו שעירב בו עירוב. חצירות..."?, וכך מציין גם מהרש"ל'': ,וכן נהגו בערובי חצרות" (שאוכלים את הפת רק בסעודה שלישית, ולאחר הנחתה ללחם משנה בשתי הסעודות הראשונות, כבעירוב תבשילין).
אבל לגבי הלכה זו כותב אדמו"ר הזקן'' רק פסק ההלכה של הרמ"א?': ,ויש לבצוע עליו בשבת שחרית'... דהואיל ונעשית בו מצוה אחת יש לעשות בו גם"כן מצוה אחרת", ואיננו מציין את המנהג לבצוע את פת העירוב רק בסעודה שלישית, כדי ,,להרבות בו מצוה".
בשלח ד
יש להבין: מדוע מציין אדמו"ר הזקן מנהג זה רק לגבי עירוב תבשילין', בעוד אשר מהרי"ל ומהרש"ל מציינים אותו הן לגבי עירוב תבשילין והן לגבי עירובי חצרות, ובמיוחד, כאשר מקורה של הסברה ,הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא נעביד ביה מצוה אחריתי" הוא בנושא עירובי חצרות*', כדלעיל?
ג. מדוע בוצעים את הפת בסעודה שלישית, שאננה חובה!
כדי להבין זאת יש להסביר תחילה קושי המתעורר על עצם המנהג לבצוע את הפת של העירוב ,,בסעודה שלישית של שבת כדי לעשות בו מצוות הרבה...":
שתי הסעודות הראשונות של השבת חשובות יותר מסעודה שלישית*', ולפי מספר דעות אף אין צורך בלחם"משנה בסעודה שלישית. יתרדעל-כן: = יש הסוברים שלסעודה שלישית אין כלל צורך בפת, ודי במאכל מחמשת המינים וכדומה, עד אשר ישנן אפילו דעות הסוברות שאפשר לצאת ידי חובת סעודה זו בפירות וכדומה -
ואם כך קשה: מדוע דוחים את בציעת ככר העירוב עד לסעודה שלישית, בשעה שאכילת הפת אינה
הערות
- 8. הל' עירובי חצירות.
- 9. שם הל' שבת.
- 0. ביצה שם. הובא בב"ח וט"ז שם.
- 1. או"ח סי' שצג ס"ג.
- 2. סשצ"ד ס"ב. ממנהגים מהר"א טירנא (הובא בדרכי משה שם). ובהמנהגים הנ"ל לפנינו הובא זה ב,דין עירוב תבשילין" (ובערובי חצרות כ' ,,וישמור העירוב כל השנה").
- 3. בחצע"ג מוסיף ,או בסעודת הלילה אם סועד משחשיכה ודאי". והוא כמנהג מהר"ם שהובא בב"י סשצ"ד. דרכי משה (ורמ"א) שם. וכן מפורש בירושלמי עירובין (פ"ו סה"ז) ,מברך עלוי בלילי שובתא כו'". וכ"ה במאירי ואוצה"ג שבת שם (לענין עירוב תבשילין - כנ"ל הערה 6).
- 7. ובביאור הגר"א שם ד,במנהגים חששו בערבית שלא יאכל קודם חשיכה". וראה לקמן הערה 41.
- 4. ועד"ז במג"א (סתקכ"ז שם) שמביא מיש"ש המנהג בע"ת, אבל משמיט הסיום שביש"ש ,וכן נהגו בע"ח", ורק מסיים ,,עסי' שצ"ד".
- 5. אבל ראה לעיל הערה 6.
- 6. בהבא לקמן - ראה טושו"ע או"ח סו"ס רצא ונ"כ שם. שו"ע אדה"ז שם ס"ז.
מצוטט ב־2 עמודים
- שולחן ערוך כה לקו"ש חט"ז ע' 183
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשח"י. לקו"ש חט"ז ע' 183
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.