183
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ד
בשלח ד
א. בצ'עת פת של ע*לרוב תבשילין בשבת
ההלכה קובעת לגבי עירוב תבשילין!, שמיד לאחר סיום הכנת כל צרכי השבת מותר לאכול את המאכלים שנעשה באמצעותם העירוב, גם אם עדיין יום"טוב. אבל במהרי"ל: נאמר, שהוא. הנהיג ,להניח ככר העירוב (תבשילין) ללחם משנה בליל שבת ובשחריתו, ובסעודה שלישית היה בוצע עליו". וכך מציין גם מהרש"ל!: ,,ומאחר שצריך להיות העירוב קיים אין ראוי לאכלה עד ליל שבת, ומכלדמקום היה מנהג מהר"ם להניח הככר תחת הלחם"משנה בליל שבת ולמחרתו, ובסעודה שלישית היה בוצע עליו מאחד דאתעביד ביה מצוה אחת, ראוי לעשות עליו מצוות אחרות".
גם אדמו"ר הזקן כותב על מנהג זה בשולחן-ערוך*, וזו לשונו: ,לכתחילה צריך שיהיו הפת והתבשיל שמורים אצלו עד לאחר שתיקן כל צרכי שבת .. ומכל-מקום מצוה מן המובחר להמתין מלאכול הפת של עירוב תבשילין עד
אחת מג' סעודות השבת כדי לבצוע עליו .. שכל דבר שנעשה בו מצוה אחת ראוי לעשות בו מצוה אחרת, ויש נוהגין שלא לבצוע עליו עד סעודה שלישית של שבת כדי לעשות בו מצוות הרבה, שמניחין זה הככר ללחם"משנה בסעודה הראשונה ובסעודה שניה של שבת, ובסעודה שלישית בוצעין עליו".
ב. אדמו"ר הזקן מזכיר מנהג זה רק לגבי ערוב תבשילין
המקור לדעה שדבר שנעשתה בו מצוה אחת (עירוב תבשילין) ראוי לעשות בו מצוה נוספת (לחם משנה וסעודת שבת), הוא מן הגמרא* לגבי עירובי חצרות%: ,רב אמי ורב אסי כי הוה מתרמי להו רפתא דערובא (=כאשר הזדמנה להם פת של עירובין) ,שערבו בו אתמול עירובי חצירות? מברכין עליה המוציא לחם מן הארץ. אמרי הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא נעביד ביה
הערות
- 1. שיחות 1%
- 1. ביצה יז, ב. רמב"ם הל' יו"ט פ"ו ה"ה. טושו"ע או"ח סתקכ"ז סט"ז. שו"ע אדה"ז שם סכ"ה.
- 2. הל' עירובי תבשילין בסופן. הובא בבאר היטב סתקכ"ז סק"ב.
- 3. יש"ש ביצה פ"ב סו"ס יח. הובא בב"ח סתקכ"ז שם. ט"ז שם סקי"ד. מג"א שם סקט"ו.
- 4. דלעיל הערה 1.
- 6. ברכות לט, סע"ב. שבת קיז, סע"ב (בשינוי לשון קצת).
- 6. ולפי' א' ברא"ה ברכות שם - עירובי תחומין. אבל במאירי ברכות ושבת שם מפרשו על עירוב תבשילין (ובברכות שם שולל הפי" דקאי על עירובי תחומין או עירובי חצירות ,אא"כ נפרש בה שהי' בוצע בה למחר". וראה רא"ה שם. חי' הר"ן שבת שם). וכ"ה באוצר הגאונים שבת שם (מרב יוסף גאון).
- 7. פרש"י ברכות שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.