180

19 לקוטי

הואת נאמרה רק במקרה שיש לו חפצים שאז ,ימשכנם וילוה. עליהם", אבל אם ,אין לו משלו" אז ,לא ילוה ושהקב"ה יפרע"5. כלומר, למרות שגם כאשר יש לו חפצים למשכן אין בכוונתו לשלם את החוב עלדידי המשכון, אלא כלשון חז"ל ,לוו עלי ואני פורע"* - ש,הקב"ה ימציא לו

1) שו"ע אדה"ז סי' רמב ס"ג (ע"פ תוד"ה לוו (לגירסת המהרש"ל), והגהות אשר"יביצה שם). אבל בב"ח לטאו"ח שם מפרש הספק דהטור שהוא רק באם אין לו משכון*. אבל מסקנתו (דהטור) דילוה היא לא מצד מאמר הגמרא ,לוו עלי ואני פורע" כ"א מפני ש,צריך אדם לזרז עצמו כנמר וכנשר לכבד שבתות ביותר"[אלא שמסיים: וכיון שכן (דלוו עלי ואני פורע) אלא ידאג כי נאמן הוא בעל חובו לפרוע לו חובו]. וראה או"ת להה"מ קיד, ג: ,וו"ש לוו עלי כי זה מדבר בעני בעת שביתו ריקם ואין לו בבית כו'" עיי"ש.

2) וי"ל שמזה מקור לדברי אדה"ז דמ"ש בתוס' לוו עלי (והגהות אשר"י) שם ,,הכא מיירי שיש לו משכונות כדי לפרוע ואין לו מעות", אין הכוונה בזה שילוה ע"פ לפרוע עם המשכון גופא, כ"א ש,הקב"ה ימציא לו לפרוע" (והמשכון הוא רק שיוכל ,,ללות עליהם") - כי דוקא אז מתאים לומד ,והאמינו בי ואני פורע".

(ומש"כ בסוף הסעיף ,,למשכנם ולפרוע בהם"הרי כתבו רק בהשלילה ,אם אין לו חפצים", וכונתו לבאר מטרת המשכון (שפורע בזה באם אין לו במה לשלם). וכדמוכח גם מהמשך לשונו ,לא ילוה ושהקב"ה יפרע". ועצ"ע).

וע"פ הנ"ל בפנים ש,לוו עלי ואני פורע" הוא דוגמת ,,לחם מן השמים" מובן שלא איירי (דוקא) כשיש לו עסק ולוה בכוונה שירויח מן העסק (כמ"ש בערה"ש או"ח שם) - כי אז אי"ז הענין ד,,האמינו בי ואני פורע". וראה או"ת שם.

ומוכרח הוא גם מהמשך הסוגיא שם: כל מזונותיו של אדם קצובים לו מר"ה חוץ מהוצאת שבתות כו'

בשלחג

לפרוע"יי, בכל זאת נדרשת טירחה מסויימת ו,כלי" מצד האדם. הוא צריך שיהיו לו לפחות ,חפצים" ש,ילוה עליהם"*.

(ג) ההתעלות בשבת משפיעה על ששת ימות החול: עלדידי שליהודי יש בטחון מלא בה' ש,הקב"ה ימציא לו לפרוע", והוא רואה שהקב"ה מברך את ה,טירחה" שלו של ,לוו עלי"

ואם הוסיף מוסיפין לו (כמ"ש אדה"ז שם ,,כלומר (שזהו פי' לוו עלי) שאין הוצאת שבת כו'" ראה תוד"ה כל שם ,נפקי מקראי דלעיל") ראה פרש"י שם ד"ה חוץ ,אותה לא פסקו לו מה ישתכר לו לצרכה ומהיכן תבואהו" דמשמע דמוסיפין לו גם אם אין לו עסק כו'.

3 שו"ע אדה"ז שם.

ויומתק ע"ד החסידות ע"פ פי' אדה"ז שזהו"ע כל מזונותיו של אדם קצובים לו מר"ה כו', שהוצאות שבתות בא מבחי' אלקות שלמעלה מהתלבשות בהבריאה (שמצד בח" המתלבשת בהבריאה ה,הוצאות קצובים לו"), ולכן בא בדרך מציאה מן השמים, בלי עבודת האדם, דוגמת ענין המן כמשנת"ל בארוכה.

4 ראה ר"ח ביצה שם ,אזמין לכם ברכה במעשה ידיכם כדי שתפרעו". ולכאורה מוכח מדבריו שהמדובר ביש לו עסק (כפי' הערוה"ש הנ"ל). ועפי"ז יובן המשך הגמרא ,ואמר ר' יוחנן משום ר"א בר"ש הרוצה שיתקיימו נכסיו כו'", שאי"ז רק שמביא אגב גררא עוד מאמר מר"י משום ר"א בר"ש, כ"א המשך בגוף הענין, שגם ,לוו עלי" מדובר בשיש לו נכסים כו' עסק.

אבל ע"פ הנ"ל בפנים י"ל דגם לדעת אדה"ז ,,אני פורע"הוא ע"י ,,ברכה במעשה ידיכם" (איזה שיהי') אלא שבא לא לפי"ע ,,המעשה ידיכם" עד שנראה במוחש ש,ואני פורע". וגם עפ"ז המשך הגמרא ,הרוצה שיתקיימו נכסיו כו'" הוא בגוף הענין. אלא שמתחלה מביא הגמרא ,הרוצה שיתקיימו נכסיו כו'" שעי"ז מובן ש,ואני פורע" הוא כאשר יש לו חפצים כו', ואח"כ ,כל מזונותיו של אדם קצובין לו כו'", שעי"ז מובן שבאמת , (האמינו בי) ואני פורע". וראה לשון הטור שהובא בהערה 51. ועי' או"ת שם.