179
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ואם כך, תמוה מאד: כיצד יתכן שההודיה על ,אכילה ושביעה" שלנו, נכללת דווקא בברכה הראשונה, שיסודה ותוכנה הוא לחם מן השמים (מ?
לפי ההסבר לעיל יובן*: ,לחם מן הארץ", ובכלל זה ברכת הקב"ה לארץ שהיא תהיה ,ארץ דמפקא מזון", הוא למעשה רק לבוש לשורש ולמקור של מזוננו, שהוא ,,לחם מן השמים":
כיון שיהודי מכיר באמת שהמקור למזונו איננו תלוי בהכנתו ובעבודתו, ואפילו לא בלבושי הטבע ככלי לברכת ה', אלא זהו אך ורק לחם מן השמים בלבד, הרי מובן שנוסח ברכת הזן על האכילה והשביעה שלו הוא הנוסח של הברכה על ,לחם מן השמים", כי זהו המקור האמיתי לאכילתו ולשביעתו. רק אחר-כך מודה היהודי לקב"ה על כך שהוא ,מברך" את הכלי והלבוש בטבע (,וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה") - וזוהי ברכת הארץ, ,ארץ דמפקא מזון".
ט. שלושת העננים הק*ימים במן
לפי האמור לעיל יובן גם הקשר שבין מן לשבת:
שלושת הפרטים במן שהוסברו לעיל, והם: (א) המן הוא ,לחם מן השמים" בגלוי - הוא מראה בבהירות שיש להישען לחלוטין על הקב"ה, כי הכל ניתן מאת הקב"ה בלבד. (ב) אבל כל זה כרוך גם בטירחתו של האדם, בעבודת המקבל. (ג) הדבר נותן כח לכך שגם בעבודה מסוג של לחם מן הארץ (שקשורה בגלוי ל,ארץ" ול,טבע") יש לדעת שבשרשה ובפנימיותה היא לחם מן השמים -
ישנם גם בתוכן הענין של שבת:
(א) בקשר לצרכי שבת? אומרים חז"ל** ,לוו עלי... והאמינו בי ואני פורע. כלומר, גם כאשר אין, ח"ו, במה לקנות צרכי שבת, ואפילו כאשר אין סיכוי לאפשרות של רווח מאוחר יותר, לפריעת ההלוואה* - גם אז יש להישען לגמרי על הקב"ה ,לוו עלי... ואני פורע"*, כי צרכי שבת באים בדומה ל,לחם מן השמים" - ללא עבודת המקבל.
(ב) מצד שני, כרוך הדבר בפשטותו בטירחה של ,לוו". ויותר מכך: ההלכה
הערות
- 1. היא רק על הארץ (דמפקא מזון). וראה ב"ח לטור שם. לבוש או"ח שם ס"א. שו"ע אדה"ז שם. אבל בלקו"ת עקב (שם, ב) סידור שם (קט, א) דמזון בברכת הארץ קאי על לחם מן הארץ. ולהעיר מברכ"י או"ח סי' רח סק"י שהביא מכפתור ופרח ואגודה דחותם בא"י ,על הארץ ועל מזונה".
- 6. ראה לקו"ת עקב שם (יד, ג ואילך), סדור שם - בלשון ע"ד החסידות.
- 3. בשלחג שיחות 191
- 7. להעיר משבת קיז, ב: ,לעולם ישכים אדם להוצאת שבת שנאמר (בפרשתנו - במן = טז, ה) והי' ביום הששי והכינו כו'". וכ"ה בשבלי הלקט הובא בב"י לטאו"ח סי' רנ. ובטור ושו"ע אדה"ז (ס"א) ,,להכין צרכי שבת כו'".
- 8. ביצה טו, סע"ב.
- 9. ראה לקמן הערה 51, 52.
- 0. להעיר מסוטה מח, סע"ב: ,אלו בנ"א שהן מאמינין בהקב"ה כדתניא ר"א הגדול אומר כל מי שיש לו פת בסלו כו'" (כמאמר ר"א הנ"ל (ס"ד) שבתנחומא בנוגע למן), ובפרש"י שם ,,שמאמינים בהקב"ה לוותר ממונם כו' ולהוצאות שבתות כו'".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.