177
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
והוא מכיר בכך שבהבטחה של ,וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה" אין הכוונה רק לכך שברכת הקב"ה היא בהתאם למידות ולהגבלות של ה,כלי" (,,תעשה") שהוא הכין (גם כאשר השפע הוא באופן של ,וברכך" - ברכה והצלחה), - אלא ברכת ה' היא באין ערוך*. כך שהכלי איננו תופס כלל מקום'ל.
1 גם המן צריך להיות כרוך בעבודת האדם
זהו ההסבר לכך שהמן היה צריך להיות כרוך מעט בעבודת האדם:
ה,לחם מן השמים" לא היה כרוך כלל בעבודת האדם, לא היה לו שום קשר ודמיון ל,לחם מן הארץ", וכתוצאה מכך היה מקום למחשבה מוטעית: אצל ,לחם מן השמים", שאינו תלוי כלל בהכנתו ובעבודתו של המקבל, דרוש בטחון מוחלט והישענות על הקב"ה, אך לא כן לגבי ,,לחם מן
בשלחג שיחות 19
הארץ". כיון שהתורה עצמה אומרת% ,שש שנים תזרע שדך..." - כאן נחוצה לכאורה, עבודת האדם, הרי שזו הוכחה לכך, שכאילו הכנת ,כלי" בטבע תופסת מקום בהשפעת הפרנסה.
כדי למנוע טעות זאת ניתן גם ה,לחם מן השמים" באופן של ,ממטיר", בתלות מסויימת בטירחה ועבודת האדם, עובדה המלמדת, שגם במקום שישנה עבודת האדם צריך להיות ברור שהשפע הניתן מלמעלה איננו קשור כלל בעבודת האדם, אלא הוא לחם מן השמים.
וזוהי נתינת כח לכך, שגם בהיכנסם לארץ נושבת יהיה ברור לבני ישראלי:, שגם עבודתם שם, עבודה של ,לחם מן הארץ", היא בפנימיותה - לחם מן השמים':.
הערות
- 1. שגם כאשר הוא צריך ע"פ תורה לעשות כלי בטבע, מ"מ הבטחון שלו בה' הוא אותו הבטחון הגמור בה' כמו אם לא הי' לו כלי בטבע.
- 4. ראה דרך חיים בהקדמה (ג, א).
- 5. ראה אוה"ת פרשתנו ע' תרמד: האמת האמיתי הוא שאין לאדם לדאוג כלל מה יהי' למחר ומה יהי" פרנסתו .. כדרך זה יום ביומו .. מי שאינו רוצה בזה יוכל להיות שיכין מזונו על כל השנה או על כמה שנים אבל באמת הרצון לזה הוא מפני התרחקותו מה' ע"י כמה השתלשלות עד שנמשך ומתלבש בלבוש הטבע .. בלחם מן הארץ .. הרוצה לדבקה בו יתברך יוכל להמשיך בבחינה זו גם כן גילוי יומין עילאין להיות בדרך ה' יום יום כו'. עיי"ש בארוכה.
- 6. בהר כה, ג.
- 7. להעיר מלקו"ת עקב יד, ד. ושם: כי עיקר המשכה דברכת הזן ג"כ בשביל ברכת הארץ כו' גם בימי משה קודם שנכנסו לארץ הזכירו ברכת הארץ .. אלא שאז היתה כו' וגם נכללת תוך ברכת הזן שעל המן. ראה הערה הבאה. ולקמן בפנים ס"ח.
- 8. וידועים דברי כ"ק אדמו"ר מהר"ש (סה"מ תש"ט ע' 21) שפרנסה בזמן הזה (בזמן הגלות) הוא באופן דהשפעת המן, לחם מן השמים. והנה ע"פ המדובר בפנים צ"ל כן בכל הזמנים, אבל הרי בא"י שהיו איש תחת גפנו כו' אי"ז ניכר כ"ב, משא"כ בצוק העתים הללו דזמן הגלות, נראה שאין ההשפעה באה ע"י ולפי"ע מעשי ידיו. וראה דרמ"צ קז, סע"א: בעסקו במו"מ יכוין שמאמין שהשפע ברכת ה'היא כשארי הנסים הגלויים כמו שהוריד המן בו'.
- 9. עפ"י כהנ"ל יובן הטעם שבפ' עקב (ח, ג) אמר משה ,ויאכילך את המן גו' למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחי' האדם כי על כל מוצא פי ה' יחי' האדם" - שלכאורה הוא טעם שנה מהנאמר
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.