173
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ג
144 לקוטי
בשלחג
א. יש להבין מהו הקשר בין שבת לבין המן
הפעם הראשונה שבה מוזכרים בתורה הציווים והדינים של שבת' היא בפרשתנו, בקשר למן?. כיון שהדיוק בכל עניני התורה הוא מלא, מובן שיש קשר תוכני בין המן לבין שבת.
דבר זה נלמד גם מן המובא בשם הרס"ג, שכאשר נמצאים בשבת (בדרך רחוקהי) ואין יודעים איזו פרשה יש לקרוא בשבת זו, יש לקרוא את פרשת המן.
ועוד: למרות שבשבת לא יורד מן, בכל זאת נאמר בזוהרי, שהברכה למעלה על ירידת המן בששת ימי השבוע היתה בשבת, כפי שכתוב גם במכילתא" - ,,ברכו במן":.
יש, אפוא, להבין: מהו הקשר" בין המן לבין שבת*? והרי, לכאורה, לא רק שהקשר ביניהם איננו ניכר, אלא, אדרבה, הם נראים ענינים השונים לחלוטין זה מזה, שהרי מצוות שבת ועניניה קיימים בכל הזמנים ובכל המקומות, ואילו ירידת המן היתה רק בזמן מסויים ובמקום מוגבל, בארבעים השנים של בנידישראל במדבר, ורק במחנה ישראל במדבר?
ב. הקשר ב'ן השבת לביץן המן הוא בענין הכנת המזון
לכאורה, ניתן היה לומר, שהנקודה המשותפת בין המן לבין שבת היא, שבשניהם אין שום טירחה ועבודה: המן
הערות
- 1. משא"כ הסיפור דשבת - שהוא בפ' בראשית.
- 2. משא"כ לפני זה בהכתוב (טו, כה) ,שם שם לו"-- שלא נאמר מפורש בכתוב שבת כ"א במדרז"ל - ראה סנהדרין נו, ב. מכילתא ופרש"י עה"פ. ועוד. וגם בזה להעיר: א) בגמרא שם למדין דשבת במרה נצטוו מהכתוב בואתחנן (ה, יב) ,,באשר צוך" (הובא בפרש"י שם). ב) נתבאר במ"א (לקו"ש חל"א שיחה ג' לפ' בשלח ס"ג) שע"פ פשש"מ מדייק רש"י (בפרשתנו שם) ,,פרשיות של תורה (כולל - שבת) שיתעסקו בהם", ולא קיום מצות אלו. ואכ"מ.
- 3. ספר העתים הל' ברכת ועונג שבת סקפ"ד (בסופו).
- 4. כ"פ בספר העתים שם דברי הרס"ג.
- 65. ח"ב סג, ב. פח, א.
- 6. יתרו כ, יא.
- 7. כ"פ בכ"מ בדא"ח (ראה אוה"ת פרשתנו ע'
- 8. תרלחדט, המשך תער"ב ח"ב ע' א'סא, א'פו ועוד) שפי' המכילתא והמדרש (ב"ר פי"א, ב) ברכו במן הוא שהמשכתו (למעלה) היא בשבת. אף שבבי"ר שם מפרש דהברכה היא דבערב שבת ירד שני עומרים (ועד"ז בפרש"י בראשית ב, ג. יתרו שם). ואולי המובא בדא"ח הוא פי' המכילתא וב"ר ע"ד הרמז. ואכ"מ.
- 9. *ל) זה שלא ירד בשבת - מובן בפשטות, כי כיון שאסור ללקטו - וכל כיו"ב - ה"ז בדרך ממילא שולל ירידתו.
- 8. ראה ע"ד החסידות - תו"א פרשתנו סה, ג. תו"ח ד"ה ויאמר ה' (שב, א ואילך). אוה"ת ד"ה ויאמר משה אכלוהו גו' וביאורו (ושם ע' תרלט: וזהו שנסמכה פ' שבת לפ' המן ובב"א נאמרו). המשך תער"ב שם. ובכ"מ. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 8 ואילך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.