168
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לבאר את הסיבות לכך שהבקשה היתה לצורך או לא לצורך. לענין זה חשובה רק הגדרת הבקשה: שאלת הלחם היתה רצויה (כי היא ,,לצורך") ולכן התוצאה היא ,וראיתם את כבוד ה'", ואילו שאלת הבשר היתה (א) שלא כהוגן (בתלונות וכו') (ב) ,מכרס מלאה" - בקשת בשר בעת שה,כרס מלאה" מצביעה על דרגה שפלה, ולכן התוצאה היא ,לא בפנים מאירות".
לעומת זאת, בפירוש השני מפרש רש"י את ההבדל שבין בשר ללחם בענין נחיצותם לישראל: בקשת הלחם היתה ,כהוגן" כי ,אי"אפשר לו לאדם בלא לחם", וזוהי דבר הכרחי, בעוד אשר שאלת הבשר היתה ,שלא כהוגן", כי ,הרבה בהמות היו להם": אין סיבה לתת להם בשר, שזהו דבר שיש להם כבר.
לאחר מכן מוסיף רש"י ,ועוד שהיה אפשר להם בלא בשר": אף אילו לא היו להם בהמות, גם אז בקשתם לבשר אינה כלדכך ,כהוגן" כמו בקשת לחם'', כי בשר אינו כל-כך הכרחי, ובלעדיו אפשר להתקיים - ,,אפשר להם בלא בשר".
הסיבה להבדל בץ הנת*נות מוסברת בפסוק
הסיבה לכך שיש שני סוגים של
נתינה - ,בערב בשר" (,בשעת טורח") ,ולחם בבוקר", = מודגשת בהמשך - ,בשמוע ה' את תלונותיכם אשר אתם מלינים עליו":
,בשמוע ה' את תלונותיכם" - כאשר הבקשה של ישראל היא כזו, שנשמעת עלדידי הקדוש-ברוך-הוא ומתקבלת, כדלעיל, אז ,בתת ה'... ולחם בבוקר", ואילו במקרה ,אשר אתם מלינים עליו - את האחרים"*, המבטא התנהגות בלתי-ראויה, הרי אז ,בערב בשר", בשעת טורח'*.
לפי זה אפשר לומר, שלפיכך הופך רש"י את הסדר בפירושו השני (ואומר תחילה ,מה ראה להוריד לחם בבוקר" ואחר"כך ,ובשר בערב") כי זה מתאים
הערות
- 3. ראה ברכות לב, א.
- 4. אף שיש מקום לשאלת בשר (שלכן הוא רק ענין נוסף - ,ועוד". וברש"י יומא שם לא הובא ענין זה כלל). וראה רש"י ראה יב, כ. רמב"ם הלי דיעות פ"ה ה"י.
- 3. בשלח ב שיחות 79
- 5. רש"י עה"פ. וראה רש"י לעיל פסוק ז' (ד"ה כי תלינו עלינו).
- 5. וע"פ המבואר בפנים יומתק השינוי בב' הכתובים: כאן (פסוק ח') נאמר ב' ענינים (בנוגע תלונתם על ה): (א) בשמוע ה' את תלונותיכם, (ב) אשר אתם מלינים עליו - כי בא בהמשך לב' הענינים שבכתוב: (א) בערב בשר לאכול (ב) ולחם בבקר לשבוע: משא"כ לעיל (פסוק ז') נאמר רק ,,בשמעו את תלונותיכם על ה'" [ו,כי תלינו" (ראה רש"י שם) הוא ,עלינו" (משה ואהרן), בהמשך ל,ונחנו מה"] - כי בפסוק זה נאמר לפנ"ז רק (ענין אחד) ,,ובקר וראיתם גו'" (וכנ"ל בפנים סעיף ז').
- 6. ועפ"ז מתורץ בפשטות זה שקושיית רש"י ,ומה ראה כו'" היא בהמשך ל,למדה תורה ד"א כו'": הי' אפ"ל דב' הענינים שבכתוב [(א) בשמוע גו' (ב) אשר אתם מלינים עליו] הם טעם על החילוק בנתינת בשר ולחם - הלחם לשבוע (כי שאלו כהוגן) ובשר רק לאכול (כי שאלו שלא כהוגן), וכנ"ל הערה 7:
- 7. אבל מאחר שחילוק זה הוא רק משום ד"א, עכצ"ל שב' ענינים הנ"ל הם טעם על חילוק הב' שבין בשר ולחם (זמן הנתינה - ערב או בקר), וא"כ קשה ,ומה ראה כו'".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.