167
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
בדיבור הראשון מתכוון רש"י להסביר את הקשר שבין ,וידעתם... וראיתם..." - שני אופני הנהגת הקדוש-ברוך-הוא עם ישראל - לבין שתי הנתינות של בשר ולחם, אשר לכן דוקא ,ערב וידעתם..." - עלדידי נתינת הבשר, ,ובוקר וראיתם..." - עלדידי נתנת הלחם.
תלנות בני ישראל ,מי יתן מותנו..." שהביאו לתשובה ,וידעתם כי ה' הוציא אתכם מארץ מצרים", התבטאו בבקשתם בשר, ,לא כהוגן שאלתם אותו...", ולכן הוא ניתן ,לא בפנים מאירות".
ואילו בקשת הלחם, שהיתה ,לצורך", היא תוצאה של אמונתם, שהקדוש-ברוך-הוא מספק את צרכיהם":, ולכן ,,בירידתו לבוקר תראו את כבוד אור פניו".
וכיון שההסבר שמילוי בקשת הלחם (נתינת המן) נעשה ,בפנים מאירות" הוא חידוש, שהרי בקשת ישראל ללחם, באופן כללי, היתה בצורה של ,וילונו...", לכן מפרט רש"י כיצד התבטאה חיבת הקדוש-ברוך-הוא בירידת המן: (א) בבוקר שיש שהות להכינו. (ב) טל מלמעלה וטל מלמטה כמונח בקופסא.
ואילו לגבי ,בשר" אומר רש"י
0) ויומתק עפ"ז דיוק לשון רש"י ,לצורך" - ולא ,כהוגן" (כלשונו כאן בנוגע לבשר. והוא מיומא שם) או ,כהלכה" (מכילתא עה"פ). [ובא' מכת"י רש"י גם כאן הלשון ,כהוגן". וברמב"ן פסוק ו': לצורך כהוגן].
בשלח ב
בצורה סתמית ,לא בפנים מאירות יתננה לכם", בלי להסביר כיצד התבטא הדבר בפועל, כי בפסוק זה לא מתאים להסביר אודות אופן נתינת הבשר, אלא רק לציין את הפרט, שהבשר ניתן באידשביעות רצון'3 (,לא בפנים מאירות").
לעומת זאת, בפירוש רש"י על הפסוק ,,בתת ה' לכם...", שבו מדובר על הספקת צרכי ישראל. עלדידי הקדוש-ברוך-הוא - הוא רוצה להסביר שההבדל בין נתינת הלחם בבוקר לבין הבשר בערב קשור גם לענין זה, שבהתאם להבדל להכרח של בקשותיהם, היה ההבדל לאופן מילויין:
את הלחם ש,שאלו כהוגן" נתן הקדוש-ברוך-הוא בבוקר, בזמן נוח ,שיש שהות להכינו"*, ואת הבשר ש,שאלו שלא כהוגן" - ,נתן להם בשעת טורח".
ט. ההסבר לשינויי הלשון
לפי זה יובנו בפשטות שינויי הלשון בדברי רש"י:
באמירה הראשונה אומר רש" בסתמיות שבשר ,שלא כהוגן שאלתם אותו ומכרס מלאה... והלחם (ש)שאלתם לצורך", כי אין בכוונתו
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.