165

כך מפרטים אותו לפרטיו, אך כאן קשה להסביר כך, כי:

(א) בעניננו ניתן היה ,לחסוך" את כל הדיבור השני על-ידי תוספת מילים ספורות בלבד לאמירה הראשונה. (ב) הסבר זה אינו מתרץ מדוע חוזרים על החלק השני של הפסוק (,,בשמוע ה' את תלונותיכם... ונחנו מה...") שכבר נאמר בפירוש בפסוק הקודם (,בשמעו את תלונותיכם... ונחנו מה...").

ובנוסף לכך: מכך שבאמירה הראשונה נאמר ,ויאמר משה ואהרן", ובשניה ,ויאמר משה" (בלבד), מובן, שאלה הם שני ענינים שונים: באמירה הראשונה מדובר על ענין הקשור למשה ולאהרן, והשניה - למשה בלבד?, כדלהלן.

ו בתשובה על התלונה יש שני עניניס שוניס

ההסבר לכל האמור לעיל הוא:

בתלונה הכללית של כל ישראל, על אשר ,כלה הלחם", היו שני ענינים שעליהם השיב הקדוש-ברוך-הוא:

א) אודות הספקת הצרכים (הגשמיים) של בני ישראל - עלרידי קביעה מה נחוץ להם ומה אינו נחוץ להם (וזהו ההבדל בין לחם לבשר, כדלהלן בסעיף ט).

ב) אודות תיקון התנהגות בני ישראל בענין זה - כיון שתלונתם הצביעה על

בשלח ב

היותם שרויים במצב רוחני הטעון תיקון?.

זהו ההבדל הכללי בין שתי האמירות (ופירושי רש"י):

באמירה הראשונה מסרו משה ואהרן לבני ישראל אודות התנהגות הקדושברוך-הוא עמם כדי לשפר את התנהגותם, ענין זה קשור למשה ולאהרן, כי לשניהם גם יחד אמר הקדוש-ברוך-הוא ,הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים על צבאותם"?, והתפקיד להדריך את בני ישראל בדרך הישר הוטל על שניהם.

ואילו באמירה השניה מדובר אודות נתינת צרכי עם ישראל עלזידי הקדוש-ברוך-הוא, ,בערב בשר לאכול ולחם בבוקר לשבוע", וענין זה קשור