164

רש"י בדבריו יותר מאשר בראשון, ישנם בניהם גם שינויים בסגנון ובמשמעות לגבי ההסבר בענין הבשר:

א) מלשון רש"י בפירוש הראשון ,כי שלא כהוגן שאלתם אותו ומכרס מלאה" מובן', = שהמילים ,ומכרס מלאה" אינן הסיבה לכך ששאלתם היתה ,שלא כהוגן", אלא הסבר נוסף לכך שבקשת הבשר לא היתה חיובית. והמפרשים"' מסבירים, שבמילים ,,שלא כהוגן" מתכוון רש"י לומר שהבקשה היתה שלא לצורך" כי ,היה אפשר להם בלא בשר", כפי שאומר רש"י בפירוש השני. ואילו כוונת המילים ,ומכרס מלאה" היא, כפי שאומר רש"י בפירוש השני, ,,שהרבה בהמות היו להם" -

יש להבין: בפירוש הראשון מקדים רש"י את ,שלא כהוגן" (שמשמעותו ,היה אפשר להם בלא בשר", כדלעיל) לפני ,ומכרס מלאה", ובפירוש השני הוא הופך את הסדר - תחילה ,,שהרבה בהמות היו להם" ואחר-כך ,שהיה אפשר להם בלא בשר"?

ב) בפירוש הראשון אומר רש"י ,ומכרס מלאה" - בוא"ו החיבור, שגם זו היא סיבה חשובה, ואילו בפירוש השני הוא אומר ,,שהרבה בהמות היו להם ועוד שהיה אפשר להם..." = שבכך מודגש שסיבה זו היא טפלה לטעם העיקרי (,שהרבה בהמות היו להם").

ג) בפירוש הראשון משתמש רש"י בביטוי ,ומכרס מלאה" באופן סתמי, בלי להזכיר במה היא ,מלאה"*י, ואילו בפירוש השני הוא מפרט ,שהרבה בהמות היו להם".

ה. מדוע נחלק הענין לשני דיבוריס!

כדי להבין זאת יש להציג תחילה שאלה כללית המתעוררת על פסוקים אלו - בתחילה נאמר ,ויאמר משה ואהרן... = ערב וידעתם... = ובוקר וראיתם...", ומיד לאחר מכן נאמר ,ויאמר משה בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע...":

מדוע מחולק ענין זה לשתי אמירות שונות - בתחילה אמירה סתמית ,ערב וידעתם... ובוקר וראיתם...", ללא פירוט כיצד = יהיה וידעתם... וראיתם...", ואחר-כך אמירה מפורטת יותר - ,,בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבוקר לשבוע..."' -

ומדוע לא נאמרו שני חלקים אלו בדיבור אחד: ,,בתת ה' לכם בערב בשר לאכול וידעתם... ולחם בבוקר לשבוע וראיתם... "?

אמנם, אנו מוצאים במספר מקומות שתחילה מוזכר ענין באופן כללי ואחר-