163
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
1% לקוטי אותו ענין שאומר רש"י בפירושו השני, ש,בוקר" הוא זמן שיש שהות להכינו", ומכך מובן מאליו, שנתינת הבשר בערב היא תוצאה של ,לא בפנים מאירות יתננה לכם", שזהו זמן שאין ,שהות להכינו" -
וכיון שגם הבדל זה בין הבשר והלחם - נתינתם בשעת טורח או לא - כבר נכלל בפירוש רש"י הראשון, הרי הדרא קושיא לדוכתא: מדוע צריך רש"י לחזור על-כך? ויותר מכך: הוא אך פותח את פירושו השני בלשון שאלה ,ומה ראה להוריד לחם בבוקר ובשר בערב": גם אם יש הכרח לחזור על פירוש זה שנית, בכל זאת אין זה מתאים לשאול ,ומה ראה..." לאחר שזה עתה הוא הסביר זאת בפסוק הקודם?
ג. השאלות על הש'נויים בין הפירושים, שהיו צריכים להיות להיפך בין שני פירושי רש"י אלו ישנם כמה וכמה שינויים והבדלים בדיוק הניסוח, והשאלה הכללית היא: מהי הסיבה לשינויים ולדיוקים אלו? יותר. מכך: במבט ראשון מחייב ההגיון, שבחלק מהם צריך היה להיות דוקא ההיפך?
א) כיון שרש"י מפרש בפעם הראשונה שמתן הלחם ב,פנים מאירות" התבטא בנתינתו ,בבוקר שיש שהות להכינו: - צריך היה לומר שם גם בקשר לבשר, שנתינתו ,לא בפנים מאירות" התבטאה בנתינתו בערב ,בשעת טורח". ומדוע אומר רש"י ענין זה רק בפירוש השני?
בשלח ב
ב) הסדר הפשוט הוא, שתחילה מספרים ענין עם כל הפרטים הדרושים, ובחזרה עליו מסתפקים בקיצור הענין. ואילו בעניננו, לגבי ההסבר על ,לחם שאלו כהוגן" ו,בשר שאלו שלא כהוגן", רואים בפירוש רש"י סדר הפוך:
בפירוש הראשון הוא אומר בקיצור, ,הלחם ששאלתם לצורך... ובשר שלא כהוגן שאלתם אותו ומכרס מלאה". ואילו בפירוש השני רש"י מפרט ומסביר: שהלחם שאלו כהוגן שאי אפשר לו לאדם בלא לחם:''... בשר שאלו שלא כהוגן שהרבה בהמות היו להם ועוד שהיה אפשר להם בלא בשר.
ג) בפירוש הראשון מסביר רש"י תחילה אודות הבשר ואחר-כך אודות הלחם, בהתאם לסדר בפסוק ,ערב וידעתם... ובוקר וראיתם...". ואילו בפירוש השני הוא הופך את הסדר ,ומה ראה להוריד לחם בבוקר (ואחר-כך) ובשר בערב", וכך גם בהמשך ,לפי שהלחם שאלו כהוגן... (ואחר"כך) אבל בשר... "*י. וקשה ביותר: זהו ההיפך מן הסדר בפסוק זה עצמו: בתת ה' לכם בערב בשר לאכול (ואחר-כך) ולחם בבוקר לשבוע...
ד. השאלות על השינוים בלשון רש"י
בנוסף לכך שבפירוש השני מרחיב
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.