159

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

הנחש אדם, אסור להרגו. לעומת זאת, סובר רבי יוחנן ש,אף-על-פי שלא המיתו" אומרים ש,כל הקודם להורגן זכה", מפני שאין להם תרבות".

לפי דברי רש"י בפשוטו של מקרא, ש,טוב שבנחשים..." נלמד מ,כשר שבמצרים הרוג" (אשר יש לפרשם בראש ובראשונה כפשוטם), נובעת הנקודות הבאות להלכה:

א) אין צורך במשפט בבית דין כדי להרוג נחש, בדיוק כמו שלא שפטו כל מצרי בפני עצמו (שאם כך יש צורך לקיים את ,ושפטו העדה... והצילו העדה"% ויש לחפש עליהם זכות, וכאן נהרגו גם ה,ירא את דבר ה" - ,עד אחד""), אלא הגזירה כללה את כל המצרים בשווה.

ב) יש להרוג נחש אפילו ,,כשלא המיתו", מפני שאפילו ,טוב שבנחשים - רצוץ את מוחו", כשם ש,כשר שבמצרים הרוג" לא היה בגלל מלחמתם נגד ישראל, אלא בגלל עצם שנאתם לישראל.

ג) כל זה אמור רק בקשר לנחשיי, שעליו חלה הגזירה ,ואיבה אשית בינך ובין... ", ואילו לגבי בעלי חיים אחרים אפשר לומר ש,יש להם תרבות"'?.

בשלח א

יז. ההוראה מכך לעבודת כל יהודי

ההוראה הנובעת מכך לכל יהודי בעבודתו הרוחנית האישית היא:

חז"ל:י אומרים על הנחש ש,דא יצר הרע" (=זה יצר הרע), ולפעמים יש יצרזרע ,דתי" - ,טוב שבנחשים": הוא טוען, שברצונו ,להשלים" עם היצר הטוב, ולהתפשר עמו: הוא יאפשר ליהודי ללמוד תורה בזמן מסויים וכו', והיצר הטוב יאפשר לו לספק ,,מעט" מתאוותיו בזמן האכילה וכדומה.

על כך אומר רבי שמעון ,טוב שבנחשים רצוץ את מוחו": אסור ל,השלים" עם היצר הרע, מפני שהוא ,נחש" ושונא אותך, למרות כל תחפושותיו:?, ומוכנותו לוותר לך בחלק מן הדברים היא אחת מתחבולותיו, ש,היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו... עבוד עבודה זרה... "?. העצה להימנע מכך היא: ,רצוץ את מוחו" - יש לרוצץ את מוחו, את ערמומיותו ותחבולותיו של היצר הרע.

פרט נוסף בכך: ידועל? הדיוק בלשון

הפסוק7% ,יגיע כפיך כי תאכל" -

הערות

  1. 68. נסמן לעיל הערה 25.
  2. 9. דהיתכן דבחיפוש לא הי' נמצא זכות אפילו על אחד מהם?!
  3. 0. וראה ב"ק (טו, ב): והנחש מועד לעולם. וראה פרש"י ותוס' שבהערה הבאה.
  4. 1. וראה דעת רע"ק בסנה' שם, ד(רק) בנחש ס"ל כר"א. ומזה שמביא רש"י שם (ד"ה איכא) מב"ק (שם) ד,נחש מועד לעולם", משמע קצת
  5. 5. דמפרש דאתי כר"י דאין להם תרבות ואין להם בעלים - אבל ראה תוס' ב"ק (טז, ב - ד"ה ר"א), וסנה' שם (ד"ה ור"י). ואכ"מ.
  6. 2. זח"א לה, ב.
  7. 3. ראה ב"ר רפנ"ד. מדרש תהלים מזמור לד.
  8. 4. שבת קה, ב.
  9. 5. לקו"ת שלח מב, ד. ועוד. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"א ע' 53. ועוד.
  10. 6. תהלים קכח, ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.