150

בדומה לכך ניתן היה, לכאורה, להבין את פירוש רש"י<: דבריו מכוונים למצב שבו נלחמים המצרים בישראל. ה,ירא את דבר ה'" נענש כאשר רדפו המצרים אחר ישראל כדי להלחם ביםדסוף.

אבל בדרך הפשט אי אפשר להבין כך את פירוש רש"י, כי הכוונה בדבריו ,מכאן היה רבי שמעון אומר כשר שבמצרים הרוג" היא א) שמכאן למדים למצבים אחרים. ב) מכאן - מן הפסוק ,ויקח... רכב מצרים" - מן המאורע של לקיחת הבהמות, ה,ירא את דבר ה'" מבין המצרים היה חייב בעונש שהביא עליו ה' בעת קריעת ים סוף (,הרוג"5), בגלל מעשה זה של נתינת הבהמות. כלומר, עונש המיתה לא הגיע לו בגלל מלחמתו נגד ישראל, אלא בגלל עצם העובדה שהוא נתן את הבהמות לפרעה בכוונה רעה, עוד לפני ,שעת המלחמה".

ד תירוצים רבים אינס מתקבלים, מפני שאינס מובנים בפשטות

גם אם נאמר שגם מאורע זה של

,ויקח" לצורך המלחמה המאוחרת נכלל בכוונה של ,בשעת מלחמה", עדיין אי אפשר לומר, שרש"י התכוון לומר ש,, בשעת מלחמה הרוג", בגלל הטעם החשוב הבא: כאמור, כתב רש"י את פירושו גם למען ,בן החמש", ולכן נכלל בפירושו כל מה שנחוץ להבנת פשוטו של מקרא בדרך פשוטה ובהירה, ולפיכך אם התכוון רש"י ל,בשעת מלחמה הרוג", הוא היה אומר מילים אלו בפירוש, ולא היה מסתמך על ,בן החמש", שיחפש את כוונת רש"י... במסכת סופרים, ובמיוחד כאשר לפי פירוש זה ,שעת מלחמה" היא תנאי עיקרי בענין.

מסיבה זו קשה להבין את דברי רש"י גם לפי תירוצים אחרים המוצעים בספרים שונים -

[לדוגמא א) משמעות הכלל של רבי שמעון איננה שה,כשר שבמצרים" ראוי לעונש ,הרוג", אלא: אפילו ה,כשר שבמצרים" אומר ,הרוג": כאשר דנים בענישת חוטא המואשם ברצח, אז גם ה,כשר שבמצרים" מוכן לשפטו למוות (,הרוג") על סמך השערות בלבד, ללא חקירה מדוקדקת וללא חיפוש זכויותיו של הנאשם"*. ואילו אצל יהודים נאמר ,ושפטו העדה... והצילו העדה"5, דרושים עדים והתראה וכו', וחובה לחפש את זכויותיו של הנדון.