129
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
108 לקוטי
א. הסוכריות שנשלחו על-*די מלאך מיבאל
כ"ק מורי וחמי אדמו"ר, בעל ההילולא (של שבוע זה),' סיפר?, שכאשר אביו כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע התחיל ללכת. ל,חדר", עדיין היה = הרבי ה,צמח"צדק" בחיים, וכשהוליכוהו לחדר זרק אליו סוכריות, ואמר לו שמלאך מיכאל זרקן אליו. דברים אלו נתקבלו אצלו מאד והוא סרב לאכול את הסוכריות, כי יקרו
בעיניו. בערב פסח, כאשר נהגוי לבדוק את כיסי הילדים הקטנים, קרא ה,צמח"צדק" לאבי ושאלו היכן
הסוכריות, ואז הוא הוכרח לאכלן.
מסיפור זה - כמו מכל הסיפורים של רבותינו נשיאינו, ובמיוחד מסיפורים שהתרחשו אצלם עצמם - ניתן ללמוד מספר הוראות, ולא רק בענין החינוך (כפי שהרבי סיים בעצמו ש,חינוך כזה אנו צריכים"), המודגש בפרשתנו - לגבי פסח - ,והגדת לבנך..."י, ,והיה כי ישאלך בנך..."*, אלא אף ענינים
הלכתיים לגבי איסור חמץ ועוד, שגם על כך לומדים בפרשתנו*.
ב. מדוע לא איפשר ה,צמח-צדק" את מכירת הסוכריות בחמצז
לכאורה, יש להבין: אם הסוכריות יקרו כלדכך בעיני כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע והוא סרב לאכלן - והן אכן היו יקרות, כי ניתנו עלדידי ה,צמח"צדק" - מדוע עמד ה,צמחצדק" על כך שהוא יאכלן לפני פסח, ולא איפשר לו להמשיך ולשמרן עלדידי מכירתן יחד עם כל החמץ?
ובמיוחד, שנוהג זה נמצא אצל גדולי ישראל בקשר לשיריים שקבלו מצדיק, שכאשר היה דבר חמץ, הם מכרוהו במכירת חמץ'.
כיון שלא כך הורה לו ה,צמח-צדק" לעשות, ניתן היה, לכאורה, לדייק ולומר, שהוא סבר שבמקרה זה: א) אסור לעשות כך, מפני שהוא מעונייץ לקבל זאת בחזרה לאחר הפסח, והוא
הערות
- 1. שיחות
- 2. באה - יו"ד שבט -
- 1. שבת פ' בא, יו"ד שבט, ה'שי"ת. ולהעיר שהקביעות בשנה זו (תשל"ז) היא כבשנת ההסתלקות.
- 2. סה"ש תש"א ע' 30.
- 3. ראה שו"ע אדמוה"ז סי' תלג סמ"ב.
- 4. יג. ח. וראה מכילתא ופרש"י שם.
- 5. שם, יג. מכילתא ופרש"י שם. וראה לקו"ש ח"ו ע' 268 ואילך.
- 6. יב, טו. יט, כ. יג, ג ואילך.
- 7. ,,רבינו הקדוש מראהטין זי"ע הי' מוכר פ"א גלוסקא יפהפי' מלחם הפנים של הה"ק מה"ר יצחק אייזיק מזידיטשוב זי"ע. וכן שמעתי כמה מהחסידים כשיש להם שירי מנחות מי"ב חלות של צדיק כו' מוכרין אותו עד אחר פסח כו'" (הובא בטעמי המנהגים עניני פסח עד ריז בקו"א).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.