118
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
156 לקוטי לקיחת השה - ביטול היותם ,שטופים באלילים"
כיצד קשור דם הפסח ל,סור מרע"?
וכן: מכיון ש,לא היו בידם מצוות" מובן, שהמצוות ש,נתן להם" הן מצוות כלליות*:, כמצות מילה שאינה רק מצוה פרטית, אלא גם כללית, זהו ,אות ברית ביני וביניכם""*, וצריך לומר, שגם בדם הפסח יש ענין כללי ב,סור מרע", ומהו?
לשם כך ממשיך רש"י ואומר ,ושהיו שטופים באלילים, אמר להם משכו וקחו לכם צאן של מצוה" - הפסח ביטל את היותה של ישראל ,,שטופים (שלא סתם כרגיל) באלילים" (לא ענין בלתירצוי סתם), כדלהלן:
בפרשת וארא*: כבר למדנו, שהצאן היה העבודה-זרה של מצרים. ויוצא, אפוא, שעצם לקיחת השה - ,יראת מצרים"* - במטרה של ,ושחטו אותו", ניתק אותם מעבודה-זרה'י. ויתרדעל-כן - באופן של ,לשחטו", להיפך מ,שטופים באלילים".
מכך יובן מדוע צריך היה לקחת את השה ארבעה ימים לפני השחיטה:
כיוון שישראל היו ,שטופים באלילים", ולא עבדו עבודה זרה רק פעם אחת, צריכה היתה להתבצע פעולה שתעקור מציאות זו. אילו היו לוקחים את השה ושוחטים אותו מיד, בפעולה אחת, לא היה די בכך כדי לנתקם מהיותם שטופים בעבודה זרה. רק באמצעות לקיחת השה (יראת מצרים) אליהם לזמן ממושך, כדי לשחטול, ניתן היה לבטל את היותם ,שטופים באלילים".
ולפיכך היה צריך הדבר להימשך ארבעה ימים, כפי שכבר פירש רש"י לפנידכן, לגבי העקידה", שהקדוש ברוך-הוא הראה לאברהם את מקום העקידה רק ,ביום השלישי", ,כדי שלא יאמרו הממו וערבבו פתאום וטרד דעתו ואילו היה לו שהות להימלך אל לבו לא היה עושה".
כלומר, ההוכחה לביצוע פעולה בישוב הדעת ובמחשבה היא רק לאחר ארבעה ימים*, כשם שאצל אברהם היה ה,יום השלישי" יום הרביעי4 אחרי הציווי ,קח נא את בנך..."*,
הערות
- 1. - כי העיקר במצות הפסח כאן הוא ,,דם פסח", שלילת הרע, כבפנים.
- 8. להעיר ממחז"ל (כריתות בתחלתה): ל"ו כריתות בתורה כו' הפסח והמילה במצות עשה. וראה אוה"ת יתרו שם.
- 38. לך יז, יא. וראה גו"א כאן.
- 9. ח, כב וברש"י.
- 0. לשון רש"י שם.
- 1. ראה גם אלשיך ואוה"ח כאן. - ועפ"ז מתורצת קושיית הבאר מים חיים (לאחי המהר"ל) כאן ד,,א"כ יהי' להם ג' מצות" (גם פרישת ע"ז) - כי פסח ופרישת ע"ז תוכנם ותועלתם בנדו"ד היינו הך.
- 2. ובפרט שהי' קשור עם מסנ"פ, וכמש"נ (וארא שם) ,הן נזבח גו' ולא יסקלונו". וראה מדרש שהובא בבעה"ת (דלעיל הערה 13). טור או"ח סי' תל ובב"ח שם. וראה גם תיב"ע כאן.
- 3. וירא כב, ד.
- 4. להעיר מרש"י יתרו יט, טז: הוא יום ד'.
- 5. כי בפשטות, ,ביום השלישי" היינו משיצא מביתו (כמ"ש הראב"ע שם. רמב"ן שם, ג (בכמה דפוסי הרמב"ן נשמטה תיבת ,והולכים")).
- 6. שם, ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.