112

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

על"כל-פנים, לפי שני התירוצים מובן, שכיון שהסיבה לכך שפסח ראשון טעון הלל בעשייתו אינה מפני שהזמן מצד עצמו גורם לחובת אמירת הלל, אלא מפני שחיטת הפסח שבו, הרי בכך שוים פסח ראשון ופסח שני. ושניהם טעונים הלל בעשייתן.

ח. קרבן פסח - הכנה ליציאת מצרים

ההסבר לכל האמור לעיל בפנימיות הענינים הוא:

יציאת מצרים היא אחד מן האירועים הכללים והחשובים ביותר בחיי היהודי. זו היתה תחילתו ו,לידתו"% של עם ישראל, בהפכם מעבדי פרעה ל,עבדי ה"%, כנאמר" ,כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים".

וכיון שתוכנו של קרבן פסח הוא ההכנה והמבוא ליציאת מצרים בכלל%,

הרי] המצוה בק"פ שעל ישראל היא השחיטה, וכנ"ל בהערה 31. 32.

5 ראה יחזקאל טז ובמפרשים שם.

6 ראה מגילה (יד, א. וש"נ): בשלמא התם כו'. ובירוש' ומדרש תהלים שבהערה 59, שהיינו עבדים לפרעה ונעשו עבדים לך .. עבדיו של הקב"ה שנאמר הללוי" הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה.

7) בהר כה, נה. ראב"ע שם, מב.

8 ראה גם מכילתא פרשתנו (הובא בפרש"י) יב, ו. שם, כז. שמו"ר פט"ז, ב (בסופו). ועד שכל היו"ט דיצי"מ נק' בל' חכמים ע"ש קרבן פסח,

להיות עבדי ה' - מובן, שגם כל הפרטים השונים שמזכירה התורה בענין זה, אינם סתם פרטים, אלא כל ענין הוא כלל כשלעצמו.

וענין זה עצמו הוא ההסבר לכך שדוקא בציווי על קרבן פסח אנו מוצאים בתורה פרטים ופרטי פרטים רבים כל כך - כיצד יש להכינו ולאכלו וכו', שאין אנו מוצאים לגבי קרבנות אחרים, כי בכך מודגשת החשיבות המיוחדת שבכל פרטי קרבן פסח.

ויש לומר, שבפנימיות הענינים, זהו הטעם לכך שהקרבת קרבן הפסח ואכילתו נחשבות כל אחת כמצוה בפני עצמה - כי כל אחת מהן היא כלל ועיקר בהכנה לענין הכללי של יציאת מצרים (וכפי שיוסבר להלן בסעיף ').

ט. החשיבות שבהקרבת קרבן פסח גם על-ידי כל יחיד לפי זה יובן גם מדוע בענין קרבן פסח מסופר שהטמאים לנפש אדם באו בטענה ,למה נגרע": למרות הכלל ,עבר זמנו בטל קרבנו"", קרבן הפסח שונה: אם נגרעה הקרבת קרבן אחר כלשהו, חסר ענין פרטי, אך קרבן פסח, שבאמצעותו מתבצע המעבר מ:,עבדי פרעה" ל,עבדי ה'" - לא ייתכן שענין כללי כל כך יחסר אצל יהודי.

הערות

  1. 1. וע"פ המבואר בהמכתבים שנסמנו בפנים ההערה אי"צ לכל הנ"ל.
  2. 2. בא נ שיחות 9
  3. 3. ולפי פי' הת"י שמות (לד, כה) בהעלותך (ט, יב) כ"ה גם בלשון התורה.
  4. 9. ראה ברכות כו, סע"א (גי' התוס' ד"ה טעה). ספרי (ופרש"י) פינחס כח, א. יד. ועוד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.