107
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
14 לקוטי
ואילו מהותה של מצות אכילת הפסח כרוכה דוקא בחובה לקיימה בליל חמשה עשר בניסן ובתנאים האחרים המוזכרים לעיל. ומשום כך נחשבות הן כמצוות שונות.
ד. ההבדל שבין התלות בזמן לגבי מצות שחיטת הפסח ואכילתו
גם בענין קרבן פסח שני, אשר לדעת הרמב"ם הוא רגל בפני עצמו (בנפרד מפסח ראשון)*, מפריד הרמב"ם בין שחיטתו לבין אכילתו, ומונה זאת כשתי מצוות נפרדות5.
גם דבר זה מובן לפי אותה סיבה שצויינה לעיל לגבי קרבן פסח ראשון: האכילה צריכה להיות ,על מצות
בא נ
ומרורים", וזוהי מהות מצות אכילת פסח שני.
ברם אין מובן, מדוע אין מצות אכילת פסח שני נכללת במצות אכילת הפסח בליל חמשה עשר בניסן?
אמנם, יש הבדל בזמנים, אך במהותן הן אותה מצוה: החובה לאכול את קרבן פסח ,על מצות ומרורים" בלילה שלאחר ההקרבה** (וממילא חלה אותה מצוה בשני המועדים השונים): אם ההקרבה היתה בי"ד בניסן צריכה האכילה להיות בליל ט"ו בניסן, ואם ההקרבה היתה ביום י"ד באייר, צריכה האכילה להיות בליל ט"ו באיירלי.
אך ההסבר לכך הוא:
אמנם, כאמור לעיל, כרוכות הן שחיטת הפסח והן אכילתו במועד קיומן, עד אשר עקב כך הן מחולקות לשתי מצוות שונות, אך למרות זאת יש הבדל ביניהן לגבי האופן שבו משפיעה ומתבטאת התלות של המצוה במועד קיומה*:
הערות
- 1. (לב שמח, מרגניתא טבא, קנאת סופרים) בשורש יב. אבל לא משמע כן מלשונו בהל' מעה"ק (רפ"ו. רפ"ז. רפ"ט) שבכל הקרבנות מנה שחיטתו במעשה הקרבן עצמו. וגם מלשונו בסהמ"צ שם (מ"ע סד ואילך) משמע שהיא ממצות מעשה הקרבן (שצונו שיהי" מעשה קרבן כו') ולא שייך למצות כהונה (משא"כ בחינוך מצוה קלח. קמ. קמא). ולהעיר מדברי הרמב"ם (לאחר שמנה מעשה קרבן עולה חטאת אשם ושלמים כ' במ"ע סו): ,אלו הארבעה .. הם מעשה הקרבנות כולם כי כל קרבנות בהמה יקריבו יחיד או צבור". ואולי נכלל בזה גם מעשה הפסח.
- 3. ומלבד זה יש באכילת פסח גם מצות אכילת קדשים כמ"ש בכמה אחרונים - בית הלוי ח"ג סנ"א. שו"ת צפע"נ ח"ב סכ"ד (הובא בכללי התוה"מ ח"ב ע'ר). או"ש הל' חו"מ פ"ו ה"א. ובכ"מ. וראה צפע"נ הל' ערכין פ"ג הי"ג (לד, סע"ג ואילך).
- 4. שלכן נמנה למ"ע בפ"ע - רפ"ה מהל' ק"פ. סהמ"צ מ"ע נז.
- 5. מ"ע נז"נח. חינוך מצוה שפ"שפא.
- 6. בהעלותך שם, יא.
- 7. בסהמ"צ שם ,שצונו לאכול בשר פסח שני בליל חמשה עשר מאייר על מצה ומרור והוא אמרו כו'". ועי' לשונו במנין המצות בראש ס' היד: לפני הל' ק"פ: ובהל' ק"פ פ"ח ה"ג.
- 8. ובפרט שבמצות אכילתו אין מפורש זמן ורק ,על מצות ומרורים יאכלוהו". וזמנו נאמר בתחילת הכתוב בנוגע לעשייתו ,,בחודש השני בארבעה עשר יום בין הערביים יעשו אותו כו'". ובמנין המצות שם: ,,לאכול את בשר פסח שני על מצה ומרור שנא' גו'". ולא כ' זמנו כמו בפ"ר. וכ"ה בחינוך מצוה שפא.
- 9. עד"ז הקשה גם ברי"פ פערלא מ"ע נז (קרוב לסופו).
- 0. להעיר משינוי ל' הרמב"ם במנין המצות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.