104

שבכל ואת אכילת הפסח היא מטרת שחיטתו, ולפיכך הוא חייב להיות ראוי לאכילה בשעת הקרבתו, צריכות היו שתי פעולות אלו להיחשב כמצוה אחת, כפי שכותב הרמב"ם עצמו בשרשי המצוות"' ,שאפילו החלקים שאינן מעכבין זה את זה, פעמים יהיו מצוה אחת כשיהיה הענין אחד".

גם הסיבה המובאת למניית שחיטת הפסח ואכילתו כשתי מצוות שונות עקב מועדן השונה, דורשת הסבר, כי אנו מוצאים כמה מצוות*', אשר חובת קיום פרטים שונים שלהן חלה בזמנים שונים, ואין הם מעכבים זה את זהל', אך למרות זאת מחשיב אותם הרמב"ם כמצוה אחת"?.

ג. מצות השתיטה ומצות האכילה תלויות במועדים ובתנאים שוניס

הדברים יובנו על ידי הצגת שאלה נוספת המתעוררת בענין זה: לגבי

7) סהמ"צ שורש יא. וכמ"ש ר"ד הבבלי שם, שגם לדעת ר"נ כו' שאכילתו אינו מעכב מוכח שהיא מצוה א'.

8) כמו בק"ש שחרית וערבית, תמידים בבוקר ובין ערביים, קטורת כו'.

9 ל' הרמב"ן בסוף סהמ"צ: ,.. שהן מצות אינן מעכבות זו את זו וזמנה של זו לא זמנה של זו". ולכן מנאן לשתי מצות.

0) בסהמ"צ: ק"ש* - מ"ע יוד. קטורת - מ"ע כח. תמידין - מ"ע לט.

בא גנ שיחות 11

קרבן חטאת נאמר בתורה'? ,תשחט החטאת... הכהן המחטא אותה יאכלנה", אך למרות זאת אין הרמב"ם מונה את אכילת החטאת כמצות עשה בענין החטאת בפני עצמה, אלא מצוה זז נכללת יחד עם אכילת שאר הקדשים? - ,שצוה הכהנים לאכול בשר הקדשים... ושאר קדשים כלומר קדשים קלים... אכילתם גם כן נגררת אחר המצוה"5 - ואין מובן מדוע מונה

1 צו ו, יחדיט. כתובים אלה הביא המעיה"ח (כבהערה 23).

אמנם קושייתו היא (לא שגם אכילת פסח תוכלל במ"ע דאכילת קדשים כהקושיא בפנים, כ"א ע"ד קושיית הר"ד הבבלי): ,וצריך טעם לפי דעתי למה יש למנות שחיטת הפסח ואכילתו לשני מצות אחרי